ש"ז, רק מ"ז עַפְעַפַּיִם, סמ' עַפְעַפֵי, כנ' עַַפְעַפַּי, עַפְעַפֶּיךָ, עַפְעַפָּיו, עַפְעַפֶּיהָ, — גבות1, ריסי העינים,  Augenlied; paupiére; eylid: — ובהשאלה עינים: כה אמר יי' צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה וכו' ותרדנה עיננו דמעה וְעַפְעַפֵּינוּ יזלו מים (ירמ' ט יו-יז). יי' בשמים כסאו עיניו יחזו עַפְעַפָּיו יבחנו בני אדם (תהל' יא ד). אם אתן שנת לעיני לְעַפְעַפַּי תנומה (שם קלב ד). עיניך לנכח יביטו וְעַפְעַפֶּיךָ יישרו נגדך (משלי ד כה). אל תתן שנה לעיניך ותנומה לְעַפְעַפֶּיךָ (שם ו ד). אל תחמד יפיה (של אשת רע) בלבבך ואל תקחך בְּעַפְעַפֶּיהָ (שם כה). דור מה רמו עיניו וְעַפְעַפָּיו ינשאו (שם ל יג). פני חמרמרה מני בכי עַפְעַפַּי צלמות (איוב יו יו). — ובמליצה עַפְעַפֵּי שחר, זריחת  השחר: יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בְּעַפְעַפֵּי שחר (שם ג ט). עטישתיו תהל אור ועיניו כְּעַפְעַפֵּי שחר (שם מא י). —  ובתלמו': פוך מעביר בת מלך ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים (ר' יוסי, שבת קט.). הנכנס לישן על מטתו אומר וכו' ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי (ברכ' ס:). — ובסהמ"א: ברוך אתה וכו' המפיל חבלי שינה על עיני ומשקיע שנת תרדמה על עפעפי ומנוחה על אישון בת עין (אוצ' הגא' ב, לוין 97). עשה לו נקבי העינים ועפעפים שיביט ויראה בהן כשהן פקוחות וכאשר יעצים עפעפיו אינו רואה מאומה ועוד כאשר יחפוץ לנום ולישן יעצים עפעפיו שאם לא יעצימם אינו יכול לישן (ר"ש דונולו, חכמוני, פי' ספ' יצירה א). וכתב אפלאטון צריך האדם להתרחק מהחשק כי הוא תקוה מתעוררת בלב וכו' ויהיו עפעפיו כבדות ומראהו כרכומי וכו' (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פא.). הרף תנועת העפעפים (ר"ד רופא, מלון צמה דוד, ערך הרף). — ואמר המשורר: אזרעם ברגבי עפר ואמטיר עלימו מימי עפעפי ותמיד ארום בדמעתי (מנחם בן סרוק, שמע נא דברי, שער השיר 2). ואיך אישן ועפעפי קשורים בגבותי ואשוני עקודים (רשב"ג, אהה לי מזמן). לאש עפעפיך לראות מאורי ודי כי מראות סגור תפשו (הוא, בחר מהחלי). אזיל נצח דם עפעפים (רמב"ע, אמללנו בנפש). אם תגזלי נומי בליל חשקי הלא אתן שנת עיני לעפעפיך (ר"י הלוי, מה לך צביה). כבדי זובי זובי כבדי ומעפעפי רדי ומררתי קד הוקידי (ראב"ע, אוי כי לבי). רגליהם לא יגפון וברצונם לא ייעפון ומעפעפי שחר יעופון ולמקומם לא גולים (הוא, אצולים מהודך). ואביט אליו והנה השינה תצודד אישוניו ועפעפיו רוצים לנשק בת עיניו (ר"י זבארה, שעשוע' י, דודסון 116). — ומ"י: ישיני לב עורו הסירו שינה מעפעף ואל יסית אתכם זמן כצל עפעף (ר"י נאג'ארה, אשרי שיאחז, עולת קדש נ). מי שירצה להביט ולכוון יפה אל דבר מה סוגר העפעף קצת כדרך מורי החצים (ר"מ אלבילדה, ראש' דעת ג ה, קנז:).