עָפַל

עָפַל, קל לא נמצא.

— הפע', יַעְפִּלוּ, — הֶעְפִּיל לעשות דבר, הרהיב והעז Vermessen sein ; être insouciant; to be reckless : ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יי' והוא לא תצלח אל תעלו כי אין יי' בקרבכם וכו' וַיַעְפִּלוּ1 לעלות אל ראש ההר במד' יד מא-מד. —  ובמדר': אלא מאין היה (צלפחד) מן המעפילים היה שנאמר ויעפילו וכו' (ספרי במד' קיג). — ובסהמ"א ואם יעפיל המעפיל (כתב תמים, אוצר נחמד ג, 64). אמנם הות המעפילים והמעקשים אשר נאמר עליהם היה עופלה לא ישרה נפשו בו (ר"י ערמא יד אבשלום על משלי יג). בזמנינו העפילו אנשי איראפא לעלות בסולם אל ראשה (של הספינקס) (ר"ש בלוך, שבי"ע א, מצרים, לא). אף בזאת תהי חטאת הכותב רבה אל הטעם הטוב ואל דרכי המכתב אם יעפיל הכותב לרומם את מכתבו במלות הגיונות (רמא"ג, קרית ספר, הקד'). לבל יעפילו לבקש ממני לקנא את קנאתם (שם ח). ולתנות עם הסוחר הנ"ל על דבר פראוויזיאן אשר העפיל לבקש ממני כדרך סוחרים אשכנזים (שם ל). — ואמר המשורר: גאון לבבכם השפילו וישרו ואל תעפילו ואיככה יתגבר שכבו למחר קבר (ר"י אבן גיאת, מה יתרון לאדם, שער השיר 22). מגדל עזם הפיל ובלל שפת עם העפיל והפיץ אתם והשפיל עיני גבהות אדם (רשב"ג, מי כמוך שכן)ויעפיל לעלות אל הר תבונה ורגליו מנטות אליו חשוכים (הוא, זממי). געיי שעה כי צרי העפילו המה כרעו ונפלו (גנזי שכטר ג, דודסון 86). והלילות ירדו למצער ומקומם השפילו והימים הגדילו ולעלות העפילו (ר"י חריזי, תחכמוני לט). הדורכים מפתן חסדי לעלות עד מעלותי ייעפו ייגעו על כן לכל הורס ומעפיל לעלות אומר רדו דודים והכנעו (עמנו', מחב' ג). יסיתוני ללכת אחרי הצבאים וללבוש בגדי צואים כורעים ומתנפלים ולעלות ההרה מעפילים (שם). ופיל יעפיל להלחם ולעלות ועליו יתנו און וחורשים (ר"ש מזל טוב, שיר על שחוק האישקאק, דברי חפץ 6). אנא וצר מעפיל תפיל במכמורה (ר"י נאגארה, יונת נדוד, עולת שבת ה). ראוך מים יחילו יום מפני נבקעו ומצרים עת העפילו לבא אחרי טבעו (הוא, ישאפון לך רעיוני, עולת תמיד יב). עזך לארץ השפילו עלות בהר קדשך העפילו חשבו להשיג ושוא עמלו (רשב"צ, צפנת פענח, קובץ על יד ז, 21) . אם אומרה אעפיל אטה לצור קדמון כמי אשר השפיל אבקע ללי ארמון (נהי ואוי, ספ' כנף רננים, ח.). יעפילו בשטף אף עלות שמים כמו עיט הרים על כנפי רוח (אדם הכהן לוינזון, בחלום חזיון ערב). יך שרשיו כלבנון עץ גבוה המעפיל בשעפיו עד לב שמים (יל"ג, בית מועד לכל חי). מקדקד איש חוקר וגלוי עינים העפיל בשעפיו עד חקר אלוה (שם).

— פֻע', עֻפְּלָה, — עֻפְּלָה  נפשו: הנה  עֻפְּלָה2 לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה (חבק' ב ד).

— פִע', °עִפֵּל, — עשה שיהיה חזק וקשה, ואמר המקונן: דרך קשתו וכלה בחרץ וכברזל עפל שמי ערץ (ר"א הקליר, איכה תפארתי, קינ')



1דבר' א מג: ותזדו ותעלו ההרה.]

2 [אולי  עֻפְּלֶה כמו עֻלְפֶּה (כך גרסו השבע' ועקיל'. ובגל' של התנ"ך העיר המחבר: הנה הֶעָפל, בערב' עַאפִל عافل. ע"כ. ורד"ק פרש ענין גבהות הלב, ובשם אחיו ר' משה: תשים עצמה כעופל ובחן להשגב שם מפני האויב; וכן בשרשיו.  ור"א מבלגנצי: נבצרה ונתחזקה. וכן ר"י ערמאה (יד אבשלום על משלי כו, ד"ה אכול דבש). ועי' גם בפרושו של לוינגר לחבק' (הוצ' כהנא).]

חיפוש במילון: