*, ש"ז, מ"ר סמ' עִצּוּרֵי, עיצורי, שה"פ מן עִצר, — א) סתימת אברי ההולדה: שמענו בפרעה שלקה בצרעת ואבימלך בעיצור (ר' אליעזר או ר"ח בן יעקב, מד"ר בראש' מא). — °וסתימת הנקבים שבגוף: ובעל המין הזה יאכל אכילה גדולה ויפליג בתאות המאכל ואם לא יאכל יעקיצו אותו וימצא משברים ועיצור ונעיצה וכאב תחת הטבור ובבטנו (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נח:). — ב) °במשמ' סחיטה והתכוְצות: סליקוסתא פסולת עיצורי תמרים שעשו מהן שכר (רש"י, ב"ק לא.). אך הדברים הרכים אשר לא יעשה בהם הסחיטה רושם שהוא לא יוצר ולא ישוב אל יצירה אחרת אם יאות לתכונה אחרת ולא יהיה רק מצד העיצור והעצור הוא התקבץ הגוף אל עצמו והתדבק חלקיו (ר"ש א"ת, אותות השמים, כ"י פריז). וכן עצור העופרת לבדו אם יתמיד עשייתו יתיך הטחורים (ספ' הטחור' של הרמב"ם, הוצ' קרונר).