עָצוּם

מ"ר עֲצוּמִים, עֲצֻמִים, עֲצֻמָיו, נק' *עֲצֻמוֹת, — א) ת"ז, שעָצַם, שהוא רב וחזק וכדומ', zablreich, mächtig; nombreux, vigoureux; numerous, mighty: ואברהם היו יהיה לגוי גדול וְעָצוּם ונברכו בו כל גויי הארץ (בראש' יח יח). הנה עם בני ישראל רב וְעָצוּם ממנו (שמות א ט). ואעשה אותך לגוי גדול וְעָצוּם ממנו (במד' יד יב). ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עָצוּם מאד (שם לב א). להוריש גוים גדולים וַעֲצֻמִים ממך מפניך (דבר' ד לח). שבעה גוים רבים וַעֲצוּמִים ממך (שם ז א). לכן אחלק לו ברבים ואת עֲצוּמִים יחלק שלל (ישע' נג יב). כי גוי עלה על ארצי עָצוּם ואין מספר (יוא' א ו). כי רב מאד מחנהו כי עָצוּם עשה דברו (שם ב יא). ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עֲצֻמִים עד רחוק (מיכ' ד ג). ושמתי את הצלעה לשארית והנחלאה לגוי עָצוּם (שם ז) . ובאו עמים רבים וגוים עֲצוּמִים לבקש את יי' (זכר' ח כב). אודך בקהל רב בעם עָצוּם אהללך (תהל' לה יח). שהכה גוים רבים והרג מלכים עֲצוּמִים (שם קלה י). כי רבים חללים הפילה וַעֲצוּמִים כל הרגיה (משלי ז כו). שפנים עם לא עָצוּם וישימו בסלע ביתם (שם ל כו). והשחית עֲצוּמִים ועם קדושים (דני' ח כד). ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול וְעָצוּם עד מאד (שם יא כה). — ומים: ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר הָעֲצוּמִים והרבים (ישע' ח ז). — ודברים מפשטים: כי ידעתי רבים פשעיכם וַעֲצֻמִים חטאתיכם (עמו' ה יב). — ואמר בן סירא: רבות כאלה ראתה עיני ועצמות מאלה שמעה אזני (ב"ס גני' יו ה). — ובמדר': וירשתם גוים גדולים ועצומים מכם גדולים בקומה ועצומים בכח מכם (ספרי דבר' נ). — ובסהמ"א: ואם יבוא אדם שוטה עצום ויכריח עצמו ויאמר כי הנביאים האלו ראו את ד' כמשמע הכתוב וכו' (אוצ' הגאו' א א, לוין 16). אין מספידין אימה פלונית לרבות ועצומות בישראל (שם ב, 22). וכן כח המשער אשר באדם שיגיד בו עתידות עצומות הוא משלמות כח המדמה (ר"י א"ת, רוח חן יב). כן נאמר אנחנו כי צריך לאדם שלא יהרס לזה הענין העצום הנכבד מתחלת המחשבה בלתי שירגיל עצמו בחכמות ובדעות (ר"ש א"ת, מו"נ א ה). ותבואה שואה עקבותיה להלמה וכמים תשיגה עברה עצומה כי מתה הארץ נעתמה ויהי העם כמאכלת אש שוממה (ר"ש בן עלי, אגר', תרביץ ב, 72). השכים בבקר והלך אל הפרדס וישקה השקאה עצומה עד התכסות כל הצמחים (ר' ידעיה בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג). ועתה טענו לפני ב"ד שאינו בטוח להם להניח אותו כתב של סך עצום בידו הואיל שנכתב על שמו לבד (פתחי תשובה על שו"ע חו"מ, שותפים קעט). — ואמר המשורר: איך עוזבה עיר קורבה ותהי כיום שאיה ושם חכמים ועצומים מתו ברעב וציה (ראב"ע, אהה ירד). — ואמר הפיטן: מה אספר ואנחותי עצומות (אבלה, שחר' צו"ג). — וש"ז מ"ר, אנשים חזקים: שבר עצמותי עיצומי בני אדם שהיו כבני העצומים1 (מד"ר איכ', בלע בשרי). — ב) ש"ז, במשמ' שם מפשט, תחבולה ומזמות רשע וכדומ': נדכה ישח ונפל בַּעֲצוּמָיו חלכאים (תהל' י י). — ג) מי שמתעצם עם חברו, נלחם בו, Disputierender; disputeur; disputant: מדינים ישבית הגורל ובין עֲצוּמִים יפריד2 (משלי יח יח). — ד) ש"נ, עמו עֹצֶם, עָצְמָה, ובהשאלה עֹשֶר: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד א"ל כל עצומות שעצמת לא ממנו היה (ילק' בראש' קיא). — ה) שנשברו עצמותיו, שנאכל כֻלו3: סחי שמתנו מכים ולוקים עצומי גזם ואכולי ילקים (ר' אליה בר שמעיה, אויתיך, סליח' ב). 



1 [כבני הענקים.]

2 [פרש רש"י, וז"ל: אלו בעלי דינין כמו הגישו עצומותיכם ובמשנה שנים שנתעצמו בדין, ע"כ.]

3 [עי' ב. עָצַם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים