עִצּוּם

*, עיצום, ש"ז, מ"ר עִצּוּמִים, — א) כמו עֶצם ב), עִצּוּמוֹ של יום: זכור את היום הזה מה להלן בעצומו1 של יום אף כאן בעצומו של יום (שבת פו:). וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספת מלאכה (יומ' פא.). עד היום הזה עד עיצומו2 של יום (סוכ' מא:). — ובסהמ"א: וכבר שאלתים על מהות כל הדבר ועיצומו (ר"י אבן לטיף, רב פעלים, יז.). — ב) *כמו עֹצֶם, עָצְמָה: שבר עצמותי עיצומי3 בני אדם שהיו כבני העצומים (מד"ר איכ', בלע בשרי). — ובסהמ"א: כחום היום לכבודו של אברהם נכתב מקרא זה כלומר בעת עצומו וחומו של יום (חזקוני, פי' התורה, וירא יח א). — ואמר הפיטן: אדברה גבורותיך בארש ניאומים אזמרה תהילתיך קצת מעיצומים (משולם בן קלונימוס, Elbog., Stud. 126). לשבח בעיצומים לחי העולמים (יוחסין של אחימעץ, ניבויאר ב, 111). — ג) מ"ר *עִצּוּמִים, עיצומים, תשלום שמבטיח אדם לשלם לחברו אם לא יקים איזה דבר, אסמכתא: אף על גב דרבי יוסי רבו גבי עיצומין מודה באילין דיהבון בניהון לאומנותא דאינון גבוי עיצומין מפני חיי הבריות (ר' מנא, ירוש' גיט' ה ח). עיצומים רבי אבהו גבי וכו' (שם ב"ב י ה).



1 [ברש"י: בעצמו.]

2 [ברש"י: עצם.]

3 [חוקי וגבורתי (מ"כ).]

חיפוש במילון: