עקוב, — א) ת"ז, לנק' עֲקֻבָּה, עקובה, — ארץ עֲקֻבָּה מִדָּם: גלעד קרית פעלי און עֲקֻבָּה1 מדם (הוש' ו ח). — ב) לב עָקֹב, עִקש, לא ישר: עָקֹב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו אני יי' חקר לב בחן כליות לתת לאיש כדרכו וכפרי מעלליו (ירמ' יז ט-י). — ואמר בן סירא: עקובה היא (חכמה) לאויל ולא יכלכלנה חסר לב (ב"ס גני' ו כ). לב עקוב יתן עצבת ואיש ותיק ישיבנה בו (שם לג כה). — ובסהמ"א: עקוב הלב מלא תואנה ועקובה מכל רעה (רש"י, ירמ' יז ט). מה תעשה בהפוך עליך המון ים שאוניה חיל רודפיה מסביב ועתה עיף ויגע עקוב מכל ואנוש (רש"פ, ד' כוסות, כוס ביד ה' ב). — ואמר הפיטן: חון יחון כי יבחון לב עקוב להכינה (יחביאנו, סליח' נעיל' יו"כ). חלים וזעים כלם חרדים מבלי עקוב (מנחם בר מכיר, מלאכי צבאות, יוצ' שבת הפסקה א). — ואמר המשורר: אלהים אלי אתה רפא משובת לב עקב ראה עצם עשש וגם נרקב רקב (רשב"ג, אלהים אלי אתה). — עֲקֹב ראש: שני לאמים בך לחרוש זה מזה להבדיל ולפרוש זה עקוב ראש וזה קדוש ראש (ר' שמואל, גנזי שכטר ג,דודסון 38). — ג) ש"ז, מקום לא ישר, עולה ויורד2, steil, uneben; raide, escarpé; steep, uneven: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה הֶעָקֹב למישור והרכסים לבקעה (ישע' מ ד). — ובסהמ"א: ויעש המלך מישור סביב לבית וימלא אל כל העקוב ויעש את כל המקום מישור (יוסיפון שז). כאילו אנשים הלכו אל ארץ רחוקה בדרך עקוב ויש להם ללון במחנים רבים וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ).