פ"י, עָקוֹב, יַעְקֹב, יַעְקְבֵנִי, — עָקַב את פלוני, חמס אותו בערמה ובתחבולה hinterlistig betrügen; tromper, supplanter; to overreach: ויאמר (עשו) הכי קרא שמו יעקב וַיַּעְקְבֵנִי זה פעמים את בכרתי לקח והנה לקח ברכתי (בראש' כז לו). איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עָקוֹב יַעְקוֹב וכל רע רכיל יהלך (ירמ' ט ג). בבטן עָקַב1 את אחיו (הושע יב ד). — ובתלמ': בשלשה מקומות הלכה עוקבת2 מקרא התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר וכו' (ר' יוחנן משום ר' ישמעל, סוט' יו.). א"ר נחמן בר יצחק כי קא חשיב  הלכה עוקבת מקרא הא עוקבת מדרבנן היא רב פפא אמר כי קא חשיב הלכה עוקבת ועוקרת הא עוקבת ומוספת היא (שם). מאי עקובה מדם וכו' שהיו עוקבין3 להרוג נפשות (ר' אלעזר, מכו' ו.). — ובמשמ' הלך בעֲקֵבָיו, הלך אחריו כדי לשרת אותו: אזהרה לעוקב4 אחר נואף מנין ת"ל לא תנאף לא תנאיף (ר"ש בן ר' טרפון, שבוע' מז:). — ובסהמ"א: מי שנטה אחר התאוה יעקבוה הראות (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 23). — ואמר המשורר: פיהו יישר מעקש דרך השיר ואורח לב בעת יעקב מושך לבבות מבלי חבל גם כל אנוש נחפז לאט יעקב (רמב"ע, התרשיש י קח).

— הָפע', °הָעֳקַב, תָּעֳקַב, תועקב, — שעקבו אותו: יעקב [שמך] תונקב וגם לא תועקב ישרת לשרי אל תקרא ישראל (ר' יניי, .Kahle, Masor. d. West כה).

— הִתפ', הִתְעַקֵּב, — בא זה בעקב זה, בא תכף אחרי דבר: מדרכו שיתעקבו עליו הצורות ולא תתישב בו צורה אבל יומר בחליפה או הפכה וכו' שאלו הצורות המתעקבות וכו' (אבן זילא, פי' חי בן מקיץ לאבן סינא, קבץ על יד ב, 12-13).

— נִפע', °נֶעֱקַב, — אחז בעָקֵב: להנצל כצבי מידו ובאחרית יום לשחק יום אידו ועד ירצה עקב בעקב נעקב ועבדו (גנזי שכט' ג, דודסון 47). — ובמשמ' שרמו אותו: הותל נעקב (מלון צמח דוד, כד:.).