א) מה"ט, כמו יען, לפני פעל עָבר, עד אשר, עֵקֶב אשר פָעל, כמו יען אשר: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עֵקֶב אשר שמעת בקולי (בראש' כב יח). והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך וכו' עֵקֶב אשר שמע אברהם בקלי (שם כו ג-ה). ואת הכבשה (של העני) ישלם (העשיר ששחט אותה להאורח) ארבעתים עֵקֶב אשר עשה את הדבר הזה (ש"ב יב ו). — ובלי אֲשֶׁר, עֵקֶב פָעל, במשמ' זו: ועבדי כלב עֵקֶב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ אשר בה שמה (במד' יד כד). — ולפי כִי, עֵקֶב כי, כמו כן: ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עֵקֶב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה (ש"ב יב י). — ולפני פעל עתי' בלי מלה אחרת, עֵקֶב יִפְעַל: והיה עֵקֶב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יי' לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך (דבר' ז יב). כגוים אשר יי' מאביד מפניכם כן תאבדון עֵקֶב לא תשמעון בקול יי' אלהיכם (שם ח כ). — ועם כִּי זאת: עֵקֶב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל (עמו' ד יב). — ולפני שֵׁם, עֵקֶב דבר, כמו בגלל הדבר, בשביל, בְּסִבַּת הדבר: מצדיקי רשע עֵקֶב שחד (ישע' ה כג). — ועל עֵקֶב דבר, כמו עֵקֶב: יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי ישמו על עֵקֶב בשתם האמרים לי האח האח (תהל' מ יה-יו). — ב) ש"ז, במשמ' אחרית, עֵקֶב דבר, באחרית הדבר, אחר הדבר: עֵקֶב ענוה יראת יי' עשר וחיים וכבוד (משלי כב ד). — ובסהמ"א: אמר החכם קרן המשכיל ענוה וכו' ועקב ענוה שלום (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג 10). ולמה שלא יתכן זה תמיד לכל חלק יבקשהו על ההמרה והעקב (הוא, הכוזרי ה יד). — ואמר המשורר: איגע להבין ואדע ככלות בשרי ואוני כי סוף אנחה הנחה עקב רזוני מזוני (רשב"ג, נחר בקראי גרוני). — ובמשמ' שכר: משפטי יי' אמת וכו' גם עבדך נזהר בהם בשמרם עֵקֶב רב (תהל' יט י-יב). — ובסהמ"א: שכל המשתדל במצות לעשותם יש לו שכר גדול ועקב רב (ר' בחיי, ויחי, ד"ה וימת יוסף). — ג) תה"פ, במשמ' בכל פרטיו, vollständig; complètement; completely: הורני יי' דרך חקיך ואצרנה עֵקֶב הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב (תהל' קיט לג-לד). נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עֵקֶב סעפים שנאתי ותורתך אהבתי (שם קיב-קיג). — ובמדר': מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו אבל שכרו בעקב אני נותן לכם (מד"ר דבר' ג). ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב1 עקב כי זאת אעשה לך עד שתשמרו את מצותי עד העקב1 (שם). — °ובמשמ' תֵכף: וכן השפוד והאסכלה מגעילן עקב אכילה ואינו מניחן עד זמן אכילה שניה (רמב"ם, מעשה קרבנות ח יד). — והדבור זה בעֵקֶב זה, זה תכוף לזה: והגוף איננו נמלט מתנועה ומנוחה ושתיהם מקרים מתחדשים עליו באים זה בעקב זה (ר"י א"ת, הכוזרי ה יח). — *וכמו עָקֵב: מצדיק רשע עקב שוחד כל מי שנטל שוחד ומצדיק את הרשע בעקב2 וצדקת צדיקים יסורו ממנו (ר' יצחק, מד"ר בראש' סה).