1, ש"ז, סמ' עֲקֵב, כנ' עֲקֵבוֹ, מ"ר סמ' עִקְּבֵי, עִקְבֵי, כנ' עֲקֵבַי, עֲקֵבָיִךְ, עִקְבוֹת, כנ' עִקְּבוֹתֶיךָ, — א) אחורי כף הרגל בבע"ח, Ferse; talon; heel: הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עָקֵב (בראש' ג יה). ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בַּעֲקֵב עשו (שם כה כו). גד גדוד יגדנו והוא יגד עָקֵב (שם מט יט). ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עֲקֵבָיִךְ (ירמ' יג כב). ואחז בְּעָקֵב פה יחזק עליו צמים (איוב יח ט). — ועִקְּבֵי הסוס: יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח הנשך עִקְּבֵי סוס ויפל רכבו אחור (בראש' מט יז). — ובהרחבה, פרסות הסוס: אז הלמו עִקְּבֵי סוס מדהרות דהרות אביריו (שפט' ה כב). — הגדיל עליו עָקֵב, התגאה עליו, התנהג אתו בגסות ויהירות: גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עָקֵב ואתה יי' חנני והקימני ואשלמה להם (תהל' מא י-יא). — ובתו"מ: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להן הראו לי את חורו והראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת ערוד (ברכ' לג.). הותרו רצועות למנעל וסנדל או ששמט רוב הרגל חליצתה פסולה וכו' רוב הרגל אין רוב העקב לא (יבמ' קב.). ובשעה שהוא (יצה"ר) רואה אדם ממשמש בעיניו מתקן בשערו מתלא2 בעקיבו הוא אומר וכו' (ר' אמי, מד"ר בראש' כב). שהיה עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתלות בעקיבו מתקן בשערו (שם פד). היתה מביאה שפופרת של ביצה והיתה ממלאה אותם אפילוסמון ונותנת אותה תחת עקיבה במנעליה וכו' (שם ויקר' טז). אמר הקב"ה הכל מוכן לעשות תשובה ואני דורך גיתה של אדום בעקב רגלי (שם דבר' ג). תפוח עקיבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה (ר' לוי, שם קהל' ב). לא כך בני אלא הנח עקבך עליו בתוך הקערה (ר"ע, דא"ר ז). בכמה הריגות מסרנו עצמנו על קדושת השם ואתם באים לשוף אותם על העקב (מד"ר תהל' י י, בובר). אך חשך ישופני והיה (אדם הראשון) יושב ומהרהר בלבו שמא יבא הנחש שהטעה אותי בערב שבת וישופני עקב (שם צב). — דש בעָקֵב, עי' דוּשׁ. — *ועם גודל: אמרו עליו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם (ירוש' סוכ' ה ג). שהיו מהלכים (הכהנים) עקב בצד גודל וגודל בצד עקב (שם ברכ' א א). ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות עקב בצד גודל (שם סב:). כשם שהזהיר הקדוש ברוך הוא את הכהנים שלא יהו פוסעין פסיעות גסות על גבי המזבח אלא יהו מהלכין עקב בצד גודל כך הזהיר הקב"ה את הדיינין (א' אבינא, מד"ר שמות ל). ועי' גודל. — ועָקֵב של סנסל: (חלצה) בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול (יבמ' יב א). סנדל וכו' נפסק עקבו ניטל חוטמו או שנחלק לשנים טהור (כלים כו ד). מה שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה (ר' יצחק בר' אלעזר, שבת א ה). — °ושל אות: צריך שיהי' לה תג למעלה לצד שמאל בפניה ועקב למטה כדי שלא תראה ככף (ר"א דבלמש, מקנה אברהם א). — *והחלק התחתון של הגוף: רקב הבא מן העקב3 מהו כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת אבל דאתי מן עקב לא או דלמא לא שנא (ר' ירמיה, נסי' נא.). — וכן עֲקֵבָהּ של אשה: המסתכל בעקיבה של אשה כמסתכל בבית הרחם (ירוש' חלה ב ד). כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין וכו' (ר' אחא בר' יאשיה, נדר' כ.). עקבה דקתני במקום הטנופת שהוא מכוון כנגד העקב (ר"ש בן לקיש, שם). — °ובחכמת המספר: והמספר המעוקב הדומה לעקב והוא הגוף השוה אשר ארכו ורחבו או קומתו ועמקו שוים (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבותרת א 24). הראשונה בהם שיהיו כל מרחקיו שוים כגון גולם אשר ארכו עשר אמות ורחבו י' ועמקו י' או גבוהו והצורה הזאת קורין לה מעוקב או צורת עקב (שם ד 25). — ואמר הפיט: אם המטר עקב חורף טרפי שיחים בגן יחמוס (רמב"ע, התרשיש ג כא). — ומ"ר *עֲקֵבִים: מיד נקבום (את הכותים) בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים (יומ' סט.). נסתכלתי בשני עקיביו (של אדם הראשון) ודומים לשני גלגלי חמה (ר' בנאה, ב"ב נח.). אמר להם הוא מביא (את המבול) מבין עקבי רגליכם שנאמר וכו' (סנה' קח:). למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל וכו' ושני עקביו על שתי עגבותיו וכו' (ר' שמלאי, נדה ל:). על אדום אשליך נעלי מה אני עושה שולף מנעלי ודורסן ורומסן בעקבי וכן הוא אומר וכו' (מד"ר במד' יד). שמשליכין אותן (את המצות הקלות) תחת עקביהן (תנחומ' עקב א). — בעֲקֵבַיִךְ, כמוך: אמרה לך היני נזירה בעיקביך מהו (נזי' כב:). — ובסהמ"א: או עקיבים צפודים אשר ירככם (אסף, 134:). הסתכלי בפסיעת דרך שהלכו הצאן והעקבים ניכרים (רש"י, שה"ש א ח). וממנו ולא מעדו קרסלי אמר בו התרגום ולא אזדעזעא רכובתי ואיפשר שרצה העקבים כי הקרסלים בארמית הם היתרות שממעל לרגלי העוף הדומים לשני בהנות (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, קשת). — ב) בהשאלה קצה המחנה, hintere Teil; arrière-garde; rear: וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עֲקֵבוֹ מים לעיר (יהוש' ח יג). — ובמשנה: ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו שם עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם (סוט' ח ו). — ג) רֹשֶם שעֹשה בע"ח באדמה בלכתו ברגליו, Fusstrit, Spur; empreinte du pied, trace; footprint: אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בְּעִקְבֵי הצאן (שה"ש א ח). בים דרכך ושביליך במים רבים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לא נודעו (תהל' עז כא). אשר חרפו אויביך יי' אשר חרפו עִקְּבוֹת משיחך (שם פט נב). כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע יגורו יצפינו המה עֲקֵבַי ישמרו (שם נו ו-ז). — ואמר בן סירא: אם רע קראך נמצא שם כאיש סומך יחפס עקב (ב"ס גני' יב יז). — ומ"ר: עקבת גאים טמטם אלהים וישרשם עד קרקע ארץ (שם י יו). — ובהשאלה: עקבת לב טוב פנים אורים ושיג ושיח מחשבת עמל (שם יג כו). — ובסהמ"א: הבט נא אל האפר אשר פרשנו על רצפת הבית סביבו' השולחן נראה את מדרכות העקבות האלה למי המה וכו' ויבט המלך והנה עקבות אנשים ונשים וטף (יוסיפון לא). — ואמר המשורר: דרך נבואות צרפית לכי בתי על משענותם תעמדי בשעריך ובעקבותם תרעי את עדריך (ראב"ע, יעלה יפת קול). — *חזר לעָקֵב, חזר בדרך שבא: כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו שהיו עולים וחוזרים לעקב4 (זבח' ו ג). — ובסהמ"א: עכשיו חוזר על עקב לפרש מה שחיסר מספר התאים וישובם מפה ומפה (ר"א מבלגנצי, יחזק' מ ט). ויחכמו וישכילו זאת כי חזר לו המודד על עקב למדוד רחב השער בפתח המערב (שם יג). — וכן שב עֲקֵבִים, ואמר הפיטן: דרך מצרים משוב עקבים בל יחמסו ירא וכך הלבב לב לא ימסו (ר' אליהו הזקן, אזהרות, קובץ מעש' ידי גאונ' קדמונ', 65). — ובמשמ' אחרית, כמו עֵקֶב, ואמר בן סירא: אל תאמין בחייהם ואל תבטח בעקבותם (ב"ס גני' יו ג).