עָקִיף

*, ש"ז, רק מ"ר עֲקִיפִים, עקיפין, —  הקף וסבוב, Umkreis; circuit: למלך שגזר ואמר על מי שיאכל פגי שביעית יהיו מחזירים אותו בעקיפים1 הלכה אשה אחת בת טובים ליקטה ואכלה פגי שביעית והיו מחזירים אותה בעקיפים וכו' (ספרי במד' כו). —  ובהשאלה, בדרך לא ישר, בעקמומית2: ישראל ועכו"ם שבאו לדין וכו' באין עליו בעקיפין ד"ר ישמעאל ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם (ב"ק קיג.). שלשה באו בעקיפין על הקב"ה (תנחומ' תולד' כד, בובר). —  ובסהמ"א: שמעולם לא היה לו חלק באותן מעות שהלויתי לו לאותו הגוי ולא ידע מן ההלואה כלום ולא השתתפתי עמו מיום שנולדתי לא בעקיפין ולא בשותפות (תשו' גאו' מו"מ קנב). ובגוי שתחת ידך הכתוב מדבר ואף על פי כן לא תבא עליו בעקיפין מפני חלול השם (רש"י, ויקר' כה נ). ואם מבקש הלוקח זמן לחזר אחריו נותנים לו עד שלשים יום ובלבד להוציא הדין לאמיתו ושלא לבא בעקיפין (שו"ע חו"מ גביית חוב קיד). בא הכנעני בעקיפין על ישראל ולקח שדהו ולא היה מסור בידו להרגו ומכרו לישראל או נתנו צריך להחזירו לבעלים (שם אונאה רלו). מאחר שבא על בתו בעלילות דברים ובעקופים3 הרשות נתונה לו להציל את עצמו ובתו (מהרש"ל, שו"ת יא). וכל מה שמעלילין האומות על ישראל וכו' שאין נותנין עיניהם אלא על ממונם של ישראל ולכך באין עליהם בעקיפין ובעלילות (הלבוש, שותפ' בקרקע קסג ג). ואתה באת אלי בעקיפין ותהפך דברי (יל"ג, אגר' א ד). —  ואמר הפיטן: באו בעקיפין עלי תוך גלותי להנטישי דתך קדושת יראתי (איומתי שמחי, קונט' הפיוט' מח). כנחש תתעקש בעקיפיך ואני ביסודותי אקיפיך (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, פה.).



1 [ג"א: בקומפון, עי' הערת רמא"ש.]

2 [כך פרש הערוך, ורש"י מפרש: בחכמה.]

3 [כך בדפו', וכנראה שצ"ל: ובעקיפין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים