§, ת"ז, נק' עֲקִיבָה, מ"ר עֲקִיבִים, עֲקִיבִוֹת,— מי שהולך בעקבות עצמו וכדומ', ובהשאלה, מי שאינו נוטה הצדה מהעקבות, מי שהולך עד הסוף בדבר, בדעה וכדומ', folgerecht; conséquent.