* 1, ש"ז, מ"ר עַרִיסִים, עריסין, — א) השתרגות הגפנים שעולות ומטפסות על כֹתל או גדר ועושות כעין סֻכה מלמעלה, Weinlaube;berceau, espalier; arbour: אי זו היא שכחה בעריס כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה (פאה ז ז). איזהו עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים וכו' (כלא' ו א). עריס שהוא יוצא מן המדרגה וכו' (שם שם ב). עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה וכו' (שם ז). הקנים היוצאים מן העריס וחס עליהן לפסקן כנגדן מותר (שם ח). שלשה דברים אמר ר' ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה וכו' ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה כמלוא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן תזרע ואם לאו לא תזרע (עד' ב ד). עריס שהיה לו נוטע כהילכתו או שהיה מכוון כשובך הזה עגול ואינו עריס (ר' שמעון, תוספת' כלא' ג ה). עריס שהעבירו על גבי קנים הרי הן קנים מחיצה (ר' יהודה, שם ד ד). ר' שמעון בן לקיש אמר בעריס המעוקם שנו וכו' ר' יוחנן אמר בעריס המכוון שנו (ירוש' שם ו א). — פסקי עָרִיס: פסקי עריס2 שמונה אמות ועוד (משנ' שם ו ו). אלו אוסרין ולא מקדשין מותר חרבן הכרם וכו' מותר פיסקי עריס מותר אפיפירות (שם ז ג). — ומ"ר: איזהו היא שיכחה בעריסין גדולים כל שאינו יכול לפשוט את ידו וליטלה בעריסין קטנים משיעבור הימנו (תוספת' פאה ג יו). — ובסהמ"א: אבל העושה כמו מטה או כמו שבכה גבוהה מעל הארץ כדי שיהיו האשכולות והשריגים נמשכין עליה והגביה נוף הגפנים מעל הארץ על אותה המטה והדלה אותו הרי זה נקרא עריס (רמב"ם,כלא' ח א). — וכנוי לגן עדן, ואמר הפיטן: מצוה כהפריס מורד מעריס מזרחי החריס מנוח התריס (ר"מ בר' יצחק, אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח).  —  ב) כמו ב. עֲרִיסָה:ולקח רצועות ארוכות של משי לתינוקות להעציבם בעריסם (מדר' איכה, אין לה מנחם, בובר 133). תמלא בטנך ותשכב בעריס וכו' (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוס' י, נט:). °ומ"ר: עתה אל ימלט להם שריד ופליט עולל ויונק שבעריסיהם (הגזרות הישנות (תתנ"ו),5).