1, ש"נ, כנ' עֲרִיסֹתֵינוּ, עֲרִסֹתֵיכֶם, — בָּצֵק, עִסָּה, Teige; pête; dough: והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי' ראשית עֲרִסֹתֵכֶם2 חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו מראשית עֲרִסֹתֵיכֶם תתנו ליי' תרומה לדרתיכם (במד' יה יט-כא). וראשית עֲרִיסֹתֵיכֶם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך (יחזק' מד ל). ואת ראשית עֲרִיסֹתֵינוּ ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים (נחמ' י לח). — ובתלמו': אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם פאה (חול' קלה:). — ואמר הפיטן: עריסת החמץ וחלאתו תתם כאשר עלעו והוצאתי את בלעו (אשאלה רשיון, יוצ' לשה"ג). — ובמשמ' משארת, ערֵבה: עיסה שנילושה בשתי קצות העריסה ואין באחד מן החלקים שיעור חלה אינה מתחייבת בחלה (ר' אהרן מברצלוני, ספ' החינוך שפה).