*, ש"נ, — שה"פ מן עָרַךְ, —  א) סדור של דבר: נאמר כאן עריכה ונאמר להלן וערך הכהן אותם מה עריכה שנא' להלן בתמיד של שחר אף עריכה שנא' כאן בתמיד של שחר הכתוב מדבר (ירוש' יומ' ב ה). וישמחו צדיקים בבנין עירך וכו' ובעריכת נר לבן ישי משיחך (תפל' הביננו, ברכ' כט.). אמר הקב"ה בזכות הערכים אני מציל אתכם מעריכת גיהנם שכתב בה כי ערוך מאתמול תפתה (תנחומ' בחקותי ח, בובר). — עֲרִיכַת שפתים, שפה: והתורה (נקנית) בארבעים ושמונה דברים ואלו הן בתלמוד בשמיעת האזן בעריכת שפתים בבינת הלב וכו' (אבו' ו ה). — ואמר הפיטן: פרים וכבשים לשלמים ועולה עריכת שפה נערוך בתפלה (ר' שמעון בר יצחק, תמים פעלך, יוצ' ב ר"ה). — °ובמשמ' סדור של ספר וכדומ': והשלישי שיפלות הסדירה ומיעוט כח העריכה שאותו תלמוד סדירת יסודי עולם תלמידי הנביאים (גנזי שכטר ב, גינצבורג 408). — ב) עֲרִיכַת העסה: כל המנחות וכו' וחייבים על לישתה ועל עריכתה ועל אפיתה (מנח' ה ב). אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים (שם, גמר' צה:). חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים ודוחות את השבת (תנחומ' ויקר' ז, בובר). — ובסהמ"א: מקטפין טחין פניה (של העיסה) לאחר עריכתה (רש"י, פסח' לו.). וכן לענין העריכה יש להזהר שאותו הנוטל העיסה לפניו לחתוך לחתיכות קטנות לעורכין ולמרדדי הרקיקין (חה"י ג, יד.). היה נראה להקל אם בשעת הרדידה והעריכה הקמח הנזרק מתערב ומתגבל בעיסה (ר"ש מורפורגו, שמש צדקה, שו"ת א ט). — ג) °כמו עֲרָכָה, הערכה: ויהי היום אשר רבו כמו רבו ביניהם הקטטות והמריבות מחמת היות בק"ק הנזכ' הסכמה קדומה שמשלש שנים ועד ג' יעשו עריכה ובהגיע תור וזמן זאת העריכה יחד אוספו כל אנשי הקהל לתקן באיזה אופן שיעשה העריכה (מהרשד"ם, שו"ת יו"ד, קנב). ופטרנו את כל עזבון הר' שלמה הנז' בכל מקום שהוא מלפרוע וכו' אם מעט ואם הרבה בין אם תעשה עריכה בין אם לא תעשה עריכה (ר"א ששון, תורת אמת, שו"ת א לו, נז:). מי שמת ובן אין לו לקבל עליו העריכה המוטלת על המת לוקחים מממונו סך ידוע ופוטרים את ממונו (שם ב מח, ע.). וכת אחד מהם מתעצמת עם שכנגדה על אשר עשו חמשה ממונים לבטל העריכה תוך זמן שלש שנים וכו' שאין יכולת לממונים הנ"ז לשנות העריכה בתוך זמן שלש שנים וכו' (ר"י מטראני, שו"ת א נז). בני העיר שיש להם הסכמה לעשות עריכה בכל ג' שנים על ידי ד' מעריכים שיוצאים בכל עריכה מכל קהל (ר"א, פרח מטה אהרן, שו"ת א נה).