פ"י, עָרְכָה, עָרַכְתָּ, עָרַכְתִּי, עָרְכוּ, עֹרְכִים, עֹרְכֵי, עָרוּךְ, עֲרוּכָה, עֲרֻכוֹת, עָרֹךְ, לַעֲרֹךְ, עָרְכָה, עִרְכוּ, אֶעֱרֹךְ, אֶעֶרְכָה, תַּעֲרֹךְ, יַעֲרֹךְ, יַעַרְכֶנָּה, יַעַרְכֶנּוּ, יַעְרְכֶהָ, נַעֲרֹךְ, יַעַרְכוּ, יַעַרְכוּנִי, תַּעַרְכוּ, — א) עָרַךְ דָבָר, שם אותו בסֵדֶר הראוי, הנצרך, ordnen; disposer; to arrange: ויבן שם אברהם את המזבח וַיַּעֲרֹךְ את העצים (בראש' כב ט). ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וְעָרְכוּ עצים על האש (ויקר' א ז). ויבנה את האבנים מזבח וכו' וַיַּעֲרֹךְ  את העצים וינתח את הפר וישם על העצים (מ"א יח לב-לג). — ולחם על שלחן: והבאת את השלחן וְעָרַכְתָּ את ערכו (שמות מ ד). וַיַּעֲרֹךְ עליו ערך לחם לפני יי' (שם כג). ביום השבת ביום השבת יַעַרְכֶנּוּ לפני יי' תמיד (ויקר' כד ח). — ונרות: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יַעֲרֹךְ אתו (את נר התמיד) אהרן ובניו מערב עד בקר (שמות כז כא). על המנרה הטהרה יַעֲרֹךְ את הנרות לפני יי' תמיד (ויקר' כד ד). — ונתחים על האש: וְעָרְכוּ בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש (שם א ח). וְעָרַךְ עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים (שם ו ה). את שבעת המזבחת עָרַכְתִּי  ואעל פר ואיל במזבח (במד' כג ד). — ושאר דברים: בפשתי העץ הָעֲרֻכוֹת לה על הגג (יהוש' ב ו). כי עָרוּךְ מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב מדרתה אש ועצים הרבה (ישע' ל לג). קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו עָרוּךְ כאיש למלחמה עליך בת ציון (ירמ' ו כג). עִרְכוּ מגן וצנה וגשו למלחמה (שם מו ג). — ובפרט עָרַךְ שלחן, סדר אותו בכל צרכי האכילה: עָרֹךְ השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן (ישע' כא ה). הַעֹרְכִים לגד שלחן והממלאים למני ממסך (שם סה יא). תַּעֲרֹךְ לפני שלחן נגד צררי (תהל' כג ה). וידברו באלהים אמרו היוכל אל לַעֲרֹךְ שלחן במדבר (שם עח יט). טבחה טבחה מסכה יינה אף עָרְכָה שלחנה (משלי ט ב). — ודבר מפשט: כי ברית עולם שם לי עֲרוּכָה בכל ושמרה (ש"ב כג ה). —  עָרַךְ לפלוני, ערך אליו דברים, תפלה, טענות וכדומ': יי' בקר תשמע קולי בקר אֶעֱרָךְ לך ואצפה (תהל' ה ד). אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך וְאֶעֶרְכָה לעיניך (שם נ כא).  הנה נא עָרַכְתִּי משפט ידעתי כי אני אצדק (איוב יג יח). ולא עָרַךְ אלי מלין  (שם לב יד). אם תוכל השיבני עֶרְכָה לפני התיצבה (שם לג ה). הודיענו מה נאמר לו לא נַעֲרֹךְ מפני חשך (שם לז יט). — ואמר בן סירא: תן מ[נח]ה וגם אזכרה ודשן ערוך בכנפי הוניך (ב"ס גני' לח יא). — ובתו"מ: יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים ת"ל וערכו (ירוש' יומ' ב ה). למלך בשר ודם שבנה ד' פלטרין בד' מדינות וכו' כשבא לרביעית אכל ושתה ושלף נעלו א"ל צאו והביאו לי כל אנשים גדולים שיש במדינה הזאת ויערכו לפני לח' (מד"ר במד' יד). ואני פותח ומשיב רוחות מעלה עננים ומוריד גשמים וכו' ומדשן פירות ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד (ר' חנניה בריה דר' איבי, שם שה"ש, מה יפו). ואערוך לפניכם שלחן הוא שאמר דוד וכו' (תנחו' בחקתי ו). —  וכנוי לתשמיש: ההיא דאתה לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו (נדר' כ:). — יש בי כח לערוך תפלה (ר' יהודא בר סימון, מד"ר בראש' עח). — ובסהמ"א: והתקין ברכה אחת וכו' וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל (רמב"ם, תפלה ב א). לאדם מערכי לב וכו' פי' האדם עורך בלבו כמה מערכות וחושב כמה מחשבות כדי להוציא בפה כפי מערכתו ומחשבתו (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי טז א). — ואמר המשורר: אלהים אמץ אם תחנות ערכת במאה ברכות בכל יום שמך מברכת (ר"י אבן אביתור, אלהים אמץ, שער השיר 15). והכל בתוכו נתונים ערוכים ונכונים ברב כחו יכניעם ובגודל אונו יסיעם (ראב"ע, חי בן מקיץ). עלו חמושים ביד עורכי ערך עמם העלו עצמות אברך (גנזי שכטר ג, דודסון 132). ושמחה תבואהו ברננות וגילות להרעיף לו ברכות טלולות וממלאכי שחק עורכי זמירות ותהלות (ר' שמואל בן עלי, אגר', תרביץ ב, 43). — ועָרך השיר: והוא לאביונים כמו אב לבנים וכפיו כעננים לעורכי השירים (דונש, דעה לבי חכמה). ידידי אל תריבני ותאמר ערוך השיר והחל המחולות (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 16). — ב) עָרַךְ מלחמה, ועָרַךְ לבד, במשמ' זו: ויצא מלך סדום ומלך עמרה וכו' וַיַּעַרְכוּ אתם מלחמה בעמק השדים (בראש' יד ח).  וַיַּעַרְכוּ אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה וכו' ויספו לַעֲרֹךְ מלחמה במקום אשר עָרְכוּ שם ביום הראשון (שפט' כ כ-כב). וַיַּעַרְכוּ פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים (ש"א ד ב). ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה וַיַּעַרְכוּ מלחמה לקראת פלשתים (שם יז ב). למה תצאו לַעֲרֹךְ מלחמה (שם ח). וַתַּעֲרֹךְ ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה (שם כא). ויצאו בני עמון וַיַּעַרְכוּ  מלחמה פתח השער וכו' וַיַּעֲרֹךְ לקראת ארם (ש"ב י ח-ט). וַיַּעַרְכוּ ארם לקראת דוד וילחמו עמו (שם יז). כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וְעָרְכוּ לה משם תלכד (ירמ' נ ט). עִרְכוּ על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ (שם יד). כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יַעַרְכוּנִי (איוב ו ד). אנשי צבא למלחמה עֹרְכֵי צנה ורמח (דהי"א יב ט). מזבלון יוצאי צבא עֹרְכֵי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף (שם לד). — ובמדר': יש בי כח לערוך מלחמה (ר' לוי, מד"ר בראש' עח). — ובסהמ"א: ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו ואל תחפזו (רמב"ם, מלכים ז ב). עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו (שם ג). — ובהשאלה: ואמר החזקתי החכמה בימיני והשיר בשמאלי והיה כל העורך עמי מסכן (ר"י הבדרשי, ספ' הפרדס ח, אוצה"ס ג). — ג) עָרַךְ לפלוני, היה כְעֶרְכּוֹ, היה דֹמֶה לו: כי מי בשחק יַעֲרֹךְ ליי' ידמה ליי' בבני אלים (תהל' פט ז). — ובמשמ' פ"י, עָרַךְ לפלוני, דִּמָּה לו:  ואל מי תדמיון אל ומה דמות תַּעַרְכוּ לו (ישע' מ יח). — עָרַךְ אותו, היה כערכו: לא תסלה (החכמה) בכתם אופיר בשהם יקר וספיר לא יַעַרְכֶנָּה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז וכו' לא יַעַרְכֶנָּה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה (איוב כח יו-יט). — הֲיַעֲרֹךְ שועך לא בצר וכל מאמצי כח (שם לו יט). — ובסהמ"א: אין לסלאות התבונה בכל פניני הדר ומי ערוך יערך לה מן כוכבי גיה (רסע"ג, ספי' הגלוי, הגוף הערבי, קפא). באחד מחמשה דרכים מתקיים השטר וכו' החמישי שיהא כתב ידם יוצא משטרות אחרות ועורכים ב"ד זה הכתב לאותו הכתב שבשטרות אחרות (שו"ע חו"מ, הלוא' מו ז). — ד) *עָרַךְ בצק, גלגל וסדר אותו במערוך rollen (den Teig); rouler (la Pâte); to roll (dough): שלש נשים עוסקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה (פסח' ג ד). נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו אבל מוליכין עמו פת לפלטר (ע"ז ד ט). כיצד ראיית הנגע האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים האשה כעורכת וכמניקה את בנה (נגע' ב ד). עריבה שהיא טמא טמא מת אין לשין בה קמח של חולין ואין עורכין בתוכה בצק של תרומה אלא אם רצה מביא קמח של חולין ונותן לתוכה ועורך בתוכה בצק של תרומה (תוספת' טהר' ט טו). (לשד) משמש לשלשה לשונות הלייש והשמן והדבש כלייש זה שערוך בשמן ומקוטף בדבש (ספרי במד' פט). הלש והמקטף והעורך כולהן משום לש (ירוש' שבת ז ב). — ובסהמ"א: והדף שערך עליו המצות וכו' (ר' אלעזר מגרמיזא, הרוקח רעד). ולא קעביד מעשה לגמרי כשעורכו מאתמול והוא הולך מאליו ואפי' לערכו בשבת לא ידענו בו איסור ברור (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א מא, לז:). —  ה) כמו הִפע' א), העריך והטיל מס: בעיר אחת היו חשודים ולא היו שומרים חרם של מס מקצתם היו חשודים בא אחד לפני החכם אמר לו הנה אמרו לי פלוני תערוך על הקהל כמה יתן זה וכמה יתן זה (ספ' חסידים תתתרז). —  ו) ובחכמת השעור, עָרַךְ מספר וכדומ', מצא את ערכו ואת יחסו, כָפל אותו: וככה אלפים וטעם אלף שני פעמים אלף ערוך אלף על אלף (ראב"ע, יסוד מספר, 171). וטעם רבבות אלפי ישראל ערוכות על אלפים (שם). לפיכך אם תערוך מהלך כל אחד מהן לגלגל המקיף את העולם שהארץ באמצעו שהוא גלגל המזלות ישתנה הלוכו (רמב"ם, קדוה"ח יא יד). ואנחנו נחשוב בחשבון הודו י' אלפים משא חרדל בשעה שאנחנו כאשר נמדוד רביעית מדת חרדל וספרנוה וערכנוה יצא חשבון המדה ערכנוה על ששה יצא המדה הגדולה עוד על המדות אשר יתחבר מהם המשא (פי' ספ' יצירה לאבוסהל, כד). משל זה שתערוך פ' על שטח ה' וכו' והוא השרש היוצא ערכנו שרש המוצא וכו' ועלה ו' אלפים תת"פ ערכנום על שלשה דמיוני השרש היוצא וכו' (רלב"ג, מעשה חושב, 88). 

— הִפע', הֶעֱרִיךְ, הֶעֱרִיכוֹ, יַעֲרִיךְ, יַעֲרִיכֶנּוּ, א) הֶעֱרִיךְ דָבָר, אָמַד וְשָָׁם את הדבר כמה הוא שוה, כמה צריך לשלם בעדו וכדומ', הטיל עליו ערך, schätzen, taxieren; estimer, imposer; to assess, tax: והעמידו לפני הכהן וְהֶעֱרִיךְ אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יַעֲרִיכֶנּוּ הכהן (ויקר' כז ח). ואיש כי יקדיש את ביתו קדש ליי' וְהֶעֱרִיכוֹ הכהן בין טוב ובין רע כאשר יַעֲרִיךְ אתו הכהן כן יקום (שם יד).  והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך הֶעֱרִיךְ את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו (מ"ב כג לה). —  ובתו"מ: אחד המקדיש את נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו וכו' (ערכ' ו ה). אחד הנודר ואחד המעריך ואחד המקדיש אינו עובר עליו משום בל תאחר (תוספת' ר"ה א ב). עני שהעריך את עצמו אין אומרין לו וכו' (שם ערכ' ב טז). שביתת מצוה מנין שלא יקדיש ולא יעריך ולא יחרים ולא יגביה ולא יתרום וכו' (ספרא אחרי פרק ז). אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה (יומ' סו.). לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע (אביי, ערכ' ד.). — ובסהמ"א: מעריכין נכסי הלוה ואם הוא עני וכו' אין נוטלין כל מה שיש לו אלא משיירין לו לפי כבודו (ערוך ערך סדר). וגם על עמו העריך מס כבד כי אף הכומרים נתנו לו מתנה (שארית ישראל כא). והביאה זאת פל' מבית אביה לבית בעלה בגדים וכלים ונישומו על ידי אנשים יהודים נאמנים והעריכו אותם לפי דעתם (נוסח כתובה ירושלמית, שריד מעיר א, קובץ על יד ט). שאלו מעריכי הזמן ההוא את פי הרבנים האלו אם הדין נותן להעריך את הש"צ שבק"ק מאחר שהם היו בעלי ממון רב וכו' קמו המעריכים שמחדש והעריכו את הש"צ שלא ברצון יחידי הק"ק (ר"ח פרחייא, תורת חסד, שו"ת, קצו). והסכימו כולם לברור ה' אנשים להעריך כל איש ואיש ולתת המס לפי אותה שומה (ר"י איסרלן, תרומת הדשן שמד). ולכן אומר להם ראובן אחינו בעד י' אלפים גסים הערכתם אותי עם כל נכסי וזהב וכסף (ר"א הכהן, פרח מטה אהרן נה). אחרי כן היו בוררים אנשים שיעריכום סך ממון כל א' וא' מהיחידים כפי הסדר אשר עשו הועד הכללי ויחליטו כמה יפרע בעול והללו נקראים מעריכים (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א, נ.). — ב) *כמו קל א): קשר שתי ידיו ושתי רגליו (של יצחק) ועקדו על גבי המזבח והעריך את האש ואת העצים והעריך אותו עליהם וכו' (פדר"א לא). — ובסהמ"א: ואם תתבונן אחי באלו הערכים אשר הערכנו יתבאר לך האמת בלתי ספק (ר"י גיקאטילה, גנת אגוז ב, ע.). על זוג המקשקש לשעות עשוי ע"י משקולות אם מותר להכינו ולהעריכו כדי שילך ויקשקש כל השבת (לאנדא, האגור תקיט). — ג) כמו קל  ד): עריכות שמעריכין עליהם הלחם (ערוך ערך ארב). — ובמשמ' השוה ודמה אותו: וכשנתמעטה חקירת התלמידי' וחלש היקשם כשתעריכהו להיקש שמאי והלל רבותיהם אז נפלה מחלוקת ביניהם עיונם בדברים רבים (ר"י אבוהב, מנוה"מ ב א ז). 

—  נִפע', *נֶעֱרַךְ, — א) שהעריכו אותו: הכל מעריכין ונערכין וכו' שאינו נערך אלא זכר ודאי ונקבה ודאית וכו' פחות מבן חדש נידר אבל לא נערך (ערכ' א א). מרובה מדת מעריכין ממדת נערכין טומטום ואנדרוגינוס מעריכין ולא נערכין אף הכותי יהא מעריך ולא נערך (תוספת' שם). — ובסהמ"א: ונערכו כל הקהלות ע"י הרב הנז' ונגבה על ידו ונתון אל גנזי המלך (ר"י סמברי, סד' החכמ' א, נויבויר 138). — ומיד נפל מחלוקת גדול בין הנערכים הכופרים זה עם זה (ר"א היכיני, אגר' 213, REJ., XXVI). אם לא נתרצה הנערך להערכתם (דברי חכמים ודעת חכמה ב יד). אם איזה מהנערכים יהיו לו חוץ לעיר זה איזה קרן או הכנסה ישקיפו המעריכים והנכנסים ג"כ על הקרן הנ"ל (ר"ש מורפורגו, שמש צדקה, שו"ת, יו:). — ובמשמ' היה שוה, היה דומה: אמר לו האיש היהודי (לשר) ומה כבוד תעשה לי שידומה ויערך למה שיעשה לי אדון הנשמות כאשר לא אתנצר (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, 65). — ב) היה בערך וביחס אל דבר, Verhältnissmässig; proportional:  כל איש הוא נערך האברים על הרוב (ר"ש א"ת, מו"נ ב מז). — ובחכמת השעור: וכבר הראיתיך בתחילת הפרק דמיונות מכל זה מהמספרים הנערכים (ר"י הישראלי, יסוד עולם י:). אמור מעתה כי הנפש הלזו חוברה לה ממספרים נערכים נגוניים (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה א ד, ב:). הבורא יתברך מכה ברוח פיו על גוף האדם השלם בהרכבתו במספרים ושיעורים נערכים (שם ב:.). וית' מזה ששני מרובעים שצלעותיהם נערכים ר"ל שערך צלע הא' מזה אצל הא' מזה כערך צלע השני מזה אל צלע השני מזה (ברוך משקלאוו, עמודי השמים, ז.). — ג) דבר נֶעֱרָךְ, מְמֻצָּע, לא גדול ולא קטן ביותר, mittelmässig; moyen; medium: הלא ידעת כי כל דבר מתענג בדברים מתיחסים ודומים לטבעו ונפשנו מתענגת בדברים הנערכים חוש הראות מתענג באור נערך וממוצע ומתפעל מאור גדול (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה, א ד, ב.). 

— פִע', °עֵרַךְ, — כמו קל א), עֵרך מנחה: וגם בימים ההמה היה לכשדים אלוה והוא תנין גדול יושב במערה אחת והיו מערכים לו מנחה (יוסיפון לא). 

— הָפע', °הָעֳרַךְ, — א) שהעריכו וסדרו אותו: דין טרם הערך מראשית קדמה למלט שובבים מחרישית (ר"א הקליר, אף ארח, מוסף ר"ה א). שלום יקירנו השר היקר מ' מסעוד איש הזריזות והיראה טוב עין הוא יברך וטובות ונעימות לו תוערך ובנתיבות יושר יודרך (ר' שמואל, אגר', תרביץ ב, 53). — ב) היה ביחס לדבר, כמו נִפע' ב): כי המסוכים מהברואים ג' חלקים מהם מי שהוא מסוך באור לבד וכו' ומהם מי שהוא מסוך  באור מוערך לחשך (משכית האורות לאבו חמד אלגצלי ג, בסוף שירי שלמה לדוקס א' IX). — ג) שהעריכו אותו לצֹרך מס: ובשנת תצ"ו פסקו שכל מאה זוז יוערכו ששים וששה זוזים ושני שלישים (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א, נ.).