*, עורך, ש"ז, מ"ר סמ' עֹרְכֵי, —  מי שעורך ומסדר דבר, עֹרך הדיָנים, מי שמסדר הטענות בבי"ד, Rechtsanwalt; avocat; advocate: על תעש עצמך כעורכי1 הדיינין (ר' יהודה בן טבאי, אבו' א ח). שפתותיכם דברו שקר אלו עורכי הדיינין (ר"א בן מלאי משום ר"ל, שבת קלט.). עשינו עצמינו כעורכי הדיינין (ר' יוחנן, כתוב' נב:). — ובסהמ"א: עורכי הדיינין הם אנשים שלומדים הטענות והדינין עד שיהיו בקיאים בני אדם בדיניהם (ר"ש א"ת, אבו' א ח). אך מה שאמר אחרי רבים להטות והוא כדמות שאלה ותוכחה לעורכי הדיינים והמליצים (ר"י אברבנאל, פי' התורה, משפטים, ד"ה לא תשא). וטענות עורכי הדיינין לא יצילו ולא יועילו להגיד לאדם ישרו (ר' קלונימוס בן קלונימוס, אבן בחן, עט:.). —  וכן °עֹרֵךְ דין: אודיעך כי בכבוד גדול נבחר לעורך דין מושבע וכו' (יל"ג, אגרות ג רו). — עֹרֵךְ ספר, עתון וכדומ', Redakteur; rédacteur; editor: רגיל בדבור ובספרות.