א. עַרְכִי

* 1, ש"נ, מ"ר עַרְכִים, עַרְכָיים, ערכאים, עַרְכָיוֹת, ערכאות, — בית דין של נכרים, משרד של בי"ד לקיום שטרות וכדו' ושמירתן, ארכיון: אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של ציפורי (ר' יוסי, קידוש' ד ה). כל השטרות העולים בערכאות2 של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהם עובדי כוכבים כשירים (גיט' א ד). וכותב  (המלוה ברבית) ומעלה בערכאים וכופר במי שאמר והיה העולם (תוספת' ב"מ ו יז). הכותב נכסיו לעשרה וכו' כתב והעלה להם בערכאים זכה להם הערכיים (שם ב"ב ח ב). גוים שאנסו אחד ונטלו ביתו והעמידו בו עבודה זרה דמיו מותרין וכותב ומעלה בערכיים (שם ע"ז ו ב). ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכים בא אחד וערער כנגדו על השדה וכו' בוא ואני כותב ואני חותם ואני מעלה בערכים (ספרי במד' קיז). — ובסהמ"א: כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע (רמב"ם, סנה' כו ז). וכן שטרי הודאות שפלוני הודה לפלוני שהוא חייב לו או שטרי מחילות או פשרות שנעשו בערכאותם אינו כלום אפי' אם נמסרו בפני עדי ישראל וכתב א"א הרא"ש ז"ל אם הנהיג המלך שלא יעשה שום שטר אלא בפני הערכאות אז כל שטרות הנעשים בערכאות כשרים (טוחו"מ סח). — ובמשמ' דָּיָּן וסופר של הַעַרְכִי: גוא"ן פרום מומר אשר מקדם בהיותו יהודי היה במיורקה שמו אברהם יחיון לפי מה שראינו עשה צואה ביד אנטוני אשלו"ון ערכי מיורקה (ריב"ש, שו"ת נד, ד"ה והנה אודיעך). וגם דוקא שיהא השטר נעשה בפני הערכאות דהיינו עדי ע"א חתומים על השטר ואחר כך יביאו השטר אל הערכי שהוא דיין ממונה על פי המלך (הלבוש חו"ח, שער' סח א). — ספר, שטר העַרְכִי: וספר הערכי שכותבין בו כל דבר כשר בשטר הערכי דמסתמ' לא היה כותבו בספרו אלא אם כן הוא אמת (שם). — סופר עַרְכִ: והעלו בכתב כל מה שהניח להם הן חזקת בית הן מטלטלין עפ"י סופר ערכי (פסק' ריקאנטי, לז, עט.).



1 [מן היונ' ἀρχεῖον, ἀρχή ]

2 בקטע כ"י גני', מנֻקד: בְּעַרְכִיוֹת [ובמדב"מ: בארכיות.]