ש"ז, כנ' עֶרְכּוֹ, עֶרְכְּךָ, מ"ר *עֲרָכִים, ערכין, סמ' עֶרְכֵי, — א) שימת דברים בסדר קבוע, Ordnung; arrangement; order: ויערך עליו עֶרֶךְ לחם לפני יי' (שמות מ כג). והבאת את השלחן וערכת את עֶרְכּוֹ והבאת את המנרה והעלית את נרתיה (שם ד). — ובתו"מ: אילמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד שערכה1 של ארץ ישראל הוא (ר' אדא בר' חנינא, נדר' כב:). — עֶרְכֵי המלחמה, כמו מערכות: בערכי המלחמה מספקין מים ומזון (ירוש' סוט' ח א). כרם של שותפין אין חוזרין עליו מערכי המלחמה (רב פפא, בבלי שם מג:). — עֶרְכֵי המשנה, סדרי משנה: ויביאו את קרבנם לפני יי' שש עגלות צב כנגד ששה רקיעים וכו' ו' כנגד ששה ערכי משנה שש כנגד ששת ימי בראשית (מד"ר שה"ש, יפה את). — ובסהמ"א: ערכים וסדרים וחכמות תרנה (ר"י סטנוב, אסף ב, לה יג). כמו הערך והסדר הנמצא במוזיק (שם, בבאור). — ואמר הפיטן: פנים בינוניות למשנת ערכיהם פנים שוחקות לתלמוד חכמיהם (אלה העדות, יוצ' א שבוע'). לשנן מפעלות מציץ מחרכים לפניו קוראים ענין ארבעה ערכים (הנם ימים, יוצ' שבת פרש' החדש). ידעו תבונה לחוות לאום נכונה להורות לידעי בינה ערך לבנה (אבי כל חוזה, שם). רך לרצות בשלש עשרה ערכים קשה לכעוס תת לאפים ארכים (ר' מאיר, סליח' בה"ב, תענית צבור). סובב בהקפתו סדר תקופתו סהר תכפתו סתר כפתו עשוי למועדים ערכיו מיועדים עבורו מועדים עדה ועדים (ר"מ בר' יצחק, אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח). — ב) עֶרֶךְ דבר, מה שהדבר שוֶה, מה שצריך וראוי לתת בעדו, Schätzung; évaluation; estimate: איש כי יפלא נדר בְּעֶרְכְּךָ2 נפשת ליי' והיה עֶרְכְּךָ הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה עֶרְכְּךָ חמשים שקל כסף בשקל הקדש ואם נקבה הוא והיה עֶרְכְּךָ שלשים שקל (ויקר' כז ב-ד; גם שם ח; שם יב; שם יג; שם כג). איש כסף נפשות עֶרְכּוֹ (מ"ב יב ה). איש בְּעֶרְכּוֹ נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה (שם כג לה). והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה לא ידע אנוש עֶרְכָּהּ3 ולא תמצא בארץ החיים (איוב כח יב-יג). לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין עֶרְכּוֹ (שם מא ד). — הוא כְעֶרְכּוֹ, דומה לו במעלה: ואתה אנוש כְּעֶרְכִּי אלופי ומידעי (תהל' נה יד). — ובתלמו': והערך בזמן הערך (ערכ' ד א). העשיר שאמר ערכי עלי ושמע העני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר וכו' נותן ערך זקן וכו' נותן ערך ילד וכו' נותן ערך אשה במקור נדפס 'אלה' וכו' נותנת ערך איש (שם ג-ד). ערך ראשי וערך כבדי עלי נותן ערך כלו וכו' חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ערך חציי עלי נותן ערך כלו (שם ה ב-ג). בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים (שם גמר' ד.). האומר ערכי עלי על מנת שלא לסדר מה שעל אשתי ובניי וכו' (ירוש' ב"ק ט ה). — ובסהמ"א: משמע דאין ערכן (של עכו"ם) נכנס לבדק הבית (רגמ"ה, ערכ' ה:). — *ומ"ר: הערכין המטלטלין בשלשה (סנה' א ג). אין בערכין פחות מסלע (ערכ' ב א). יש בערכין להקל ולהחמיר (שם ג א). שלשה גיזברין מה היו עושין בהן היו פודין את ערכין את חרמין את הקדשות ואת מעשר (תוספת' שקל' ב טו). לה' אלהיך אלו הערכים והחרמים וההקדשות (ספרי דבר' רסד). אמר דמי שדי עלי נשמעינה מן הדא ערכים המיטלטלין בג' ויש ערכים שאינן מיטלטלין (ירוש' מגיל' ד ד). כל הלשונות משמשין לשון ערכין חוץ מלשון דמים (שם נזי' ב א). — ובסהמ"א: במשמ' שויו וחשיבותו של פלוני או של דבר: ואל תתעלם מן המעשים המסוכנות בפה ובעין ובלמד שלהן וערכה לפי ערכה ואופניה ודרכה (דונש, תשו' על רסע"ג 36). ואז עלה ערך אמציה לחוח וערך יואש לארז (יוסיפון פרק פה, פרנקפ'). מי שייטיב החיים וידחה האבל שידע האדם ערך העולם אצל עצמו וערך עצמו אצל העולם וכו' (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 64). מה שאת רוצה שיקהל ממך עליו מי שהוא למטה ממך עם השתוות הערכים (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ה). וזה יהיה מן הכסילים שבבני אדם ועמי הארץ מפני מעוט ידיעתם וחלישות הכרתם את נפשותם וערכיהם וזה נקרא כניעה מדרך ההסכמה (שם הכניעה ב). אלהי לא נשאני לעמוד לפניך סכלי בפחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי בגדולתך ורוממותך (שם חשבון הנפש ג). והכונה היתה באומה הזאת שיהיה ערכם מן האומות ערך המלך מן העם (הוא, הכוזרי ד ג). והמשכלת היא שיודעת ערכה אצל הבעל ומתנהגה עמו כפי המכוון בה (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', קא:). ערך האדם כפי מה שיש לו ואם אין בידו מאומה ואינו חשוב לכלום (ר"י הרופא, מעלות המדות, מעלת הנדיבות, סט:). תתחבר לחבר מי שיכיר ערך עצמו ומי שאינו מכיר את עצמו אין טוב בחכמתו (ספ' אורחת צדיקים, האהבה, יז.). — ואמר הפיטן: בדרך חיים הדריכו ופתן שנה ערך דחהו מגן וישליכו אל כל ראש דרך (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 11). — ואמר המשורר: והצליח דרכו שלחו בו מלכו וערב חין ערכו כמנחת כפרים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר 6). יהיר נמאס ערכו ויקם אל אחיו ויכו וכל בשר השחית דרכו (רשב"ג, מי כמוך שכן). אתה אחד לבדך אחד מאין חקר אחד מאין ערך ודמיון (ר' בחיי, יי' שפתי תפתח, בקשה, בסוף חו"ה, הוצ' יהודה). אין לך דמיון ואין לך ערך יחיד אשר לך תכרע כל ברך (ראב"ע, הלל תמלל). אמת כי הזריזות אין כערכה ואשרי איש אשר ילך בדרכה (ר"י חריזי, תחכמונ' יט). — ועֶרֶךְ דבר אל עֶרֶךְ דבר: ערוך לאיש גבור לבלתו מבני אדם בערך הארי אל האיל (רש"ט פלקירא, המבקש כה). שכל הקנינים הם הבל בערך קנינה ולמודה הנפשי (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יב, ד"ה אדם ערום). שהערך בין האמת לאותם הגדולים במה שלא צדקו גדול מהערך שיש ביני וביניהם (תמת ישרים, שו"ת, לד). — ג) בחכמת השיעור, במשמ' מֵמַד, Dimension: הנקודה אני אומר אותה על דבר שאין לו ערך כלל לא אורך ולא רוחב ולא עומק וכו' והקו הוא ערך שיש לו שיעור באורך בלבד וכו' הגולם הוא ערך אשר יש לו אורך ורוחב ועומק (ראב"ח, הנשיא, המשיחה והתשבורת א). ויבין (בשכל) הערכים וההקשות שבחכמת השעור וצורות המופת אשר בחכמת הדבר (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). והערכים ההם אין אנו יכולים לשער אותם וכו' כל שכן אם נדע הערכים הגלגליים ומעשיהם העוזרים על דעת החוזים בכל מה שרוצים להראותו בעולם הזה (הוא, הכוזרי ג כג). מה שאין לו תכלית אין לו חצי ולא כפל ולא ערך מספרי (שם ה יח). וכל מספר לפני חמשה יהיה ערך המעוקב וכו' (ראב"ע, שמות ג טו). כי החזק והחלוש מתדמים במין בהכרח ויקבצם גדר אחד וכן כל ערך  אמנם יהיה בין שני הדברים תחת מין אחד כבר התבאר זה ג"כ בחכמות הטבעיות (ר"ש א"ת, מו"נ א לה). ושעור זה כלו בחצי קוטר הארץ עד שיהיה הכל מערך אחד בעצמו לא שיערך יציאת כל גלגל אל גלגלו (שם ב כד). — ובמשמ' יחס גוף או מספר אל גוף או מספר אחר, Proportion: והקשת מנין אל מנין או תמונה אל תמונה הוא ערך האחד אל השני (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת א). מתרכבות בו צורות ומזגים ומדות מאביו ומאמו וקרוביו ואיכיות מן האוירים והארצות והמזונות והמימות עם כחות הגלגלים והמזלות והחיילים בערכים ההוים מהם והכל שב אל הסבה הראשונה (  ר"י א"ת, הכוזרי א א). כי הטבעים מזדמנים לקבול המעשה ההוא כפי ערכם מהחום והקור והלחות והיובש (שם ג כג).  רק היודע וכו' הכללים וכו' וחכמת המזלות וכו' וחכמת הערכים אז יוכל לעלות אל מעלה גבוהה (ראב"ע, יסוד מורא א). כי כוכבי הגלגל הגדול המקיף תנועתם אחת וערך מרחקיהם זה אל זה אחת שוה לעולם (שם יב). והנה העולה מכפלנו ט' ביז' הוא ג"כ קנ"ג וערך זה אל רמ"ז כערך  המספר הראשון אל המרובע רמ"ז (הוא, ספ' המספר ה). מיני הערכים על ג' דרכים האחד ערכי החשבון והם על הסדר כמו א' ב' ג' וכו' השני ערכי המדות כמו ד' ו' ט' וכו' והדרך השלישי ערכי חכמת הנגינות והיא חכמה מפוארת מאד כי ערכיה מורכבים מערכי החשבון וערכי המדות (שם ו). ונאמר כי זה יגרום להיות ערך צלע א"ב אצל צלע ד"ג מזה כערך צלע א"ה אצל צלע ד"ח מהנשאר מזה (ר"י הישראלי, יסוד עולם לב, י:). השער הששי (עוסק) בערכים והוא הקש קצתם אל קצת (רלב"ג, מעשה חושב ו). שלא יתחייב איזה דבר שיזדמן מאיזה דבר שיזדמן אבל אמנם יהיה לעולם בין העלה והעלולה קצת ערך בהכרח (ר"י אברבנאל, שמים חדשים ג, לב:). בהכפל כפלים או חלקיהם על מספר מה כאשר תכפיל על מספר אחר היה מין ה' (מהמספרים) והיא הערכים (ר"י בן בירגה, ספר המספר, כ"י בריט' מוז'). המין הה' בערכים הכוונה ב' לדעת ערך מה שנעלם קצתו מפני ידיעתנו ערך אחר דומה לו בכללו (הוא, קצור המספר). דע כי החכמים עיינו במחקרי מזימותם ומצאו כי אין שום ערך קשתות העגולה זו אצל זו כערך יתריהם זה אצל זה (ר' ברוך משקלאוו, עמודי השמים לא). ואולם הערכים ההווים מהם חדלו לספור כי אין מספר (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי א, יב:). — בְעֶרֶךְ, ביחס אל: עיקר אפשר הוא ויכול להיות בין חמשת הדברים האלו ערך ידוע שהוא בערך מספר פלוני (ר"י הישראלי, יסוד עולם א ב, ו:). ויש מין אחד קל וכבד בערך אל דברי אחר רוצה לומר כמו האויר שהוא קל בערך אל המים וכבד בערך אל הארץ (אבי הרלבג, שעה"ש יג, צג.). והאויר הוא דק בערך אל המים ועב בערך אל האש וכן יסוד המים הוא עב בערך אל האויר ודק בערך אל העפר (ר"י א"ת, רוח חן ז, יט.). — ובחכמת הנגון, עֶרֶךְ הקולות, הסדור היחסי שלהם,   Accord, Harmonie(y): קרוב לשמוע שצורות הטעמים הן לבושי לבושים אל האורה המשתלשלת מהקדשה על הגלגלים ככבי השמים וכסיליהם היינו לאותם אשר מהם יתחדשו ערכי הנגונים למיניהם (ר"ש ארקוולטינדו, ערוגת הבשם כז, צב:). גבלו ראשונים אנשי השם בחכמת המוסיק"ה כי הנגון הנקרא אצלם (קונסונאנצ"ה) הוא מיוסד על אדני הערך וההסכמה בין הקולות (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה א, א.). כי בחכמה בתבונה ובדעת מה' מצעדיהם כוננו על יחסים וערכים נגוניים שלמים (שם, א:.). רוחי בקרבי סובב הולך להמשילו (את האדם) לכנור הנקרא אורגאנ"ו בלשון לעז נעשה ביחסים וערכים ראוים להוציא קולו בנעימה רבה (שם ב::). כי ההנדסה מסתייעת מן התשבורת וכן המוסיק"ה לצורך ערכי נגוניה (שם יד, לט). התנועה המהירית אשר מיני כ"ז ישמיעו כאשר יופעמו בקול עמוק או גבוה יסובב ע"י ג' ערכים (פערהעלטניסע) והמה האורך העובי והפשטה (יאוועל, למודי הטבע ב ד, עא.). — ובמלאכת השיר, בנית החרוזים בסדר ידוע, Prosodie(y): לבי אומר לי כי יש בלי ספק מדות וערכים לשירי הקדש (ר"ע מן האדומים, מאור עינים ס, קד:). כן יש לנו לעשות בשירים אשר נחבר על משקלי התנועות שיהיו ערכיהם נאותים אל תכליתם (שם, קה:). — ד) במשמ' מַס, כמו עֲרִיכָה והערכה: ועשינו מהיום ומעלה לחוק שהיתומ' לא יתנו כי אם משני שלישי' מערך ויכולת שלהם (פנקס ק"ק בומברג ד, קבץ על יד ז). ונתאספו כל השרים ויאמרו אל המלך הנה נותרנו ככלי ריק מן הערך הראשון (שארית ישראל כא). בעיר ארטא היתה להם הסכמה קדומה עשויה כתובה וחתומה מרבני וגאוני עולם כרצון כל העם אשר היו בם על ענין הערכים הנהוגים שם (ר"א הכהן, פרח מטה אהרן, שו"ת א נד, קה.). שתעשו ערכים בכל הקהלות (אלמושנינו, מאמץ כח א, יב:). הערך בזמן הערך כגון בערבי ימים טובים וכו' שאז ההוצאה מרובה וכו' (ר"א פאפו, פלא יועץ, צדקה, רלא). ונתחייב בשטר לתת ערך מן שבעה עשר אלפים ר"ט על משך יו"ד שנים (ר' יחזקאל לנדוי, נודע ביהודה, חו"מ כג, קכג.). — ה) במשמ' תה"פ, לא מדֻיק, בקֵרוב, כמו,  ungefähr; approximativement; approximatly: בעלי האמונה הזאת אשר לפנים רוב מאד הם כיום כפי שאומרים מאה וחמשים אלף נפש אשר ערך חלק החמשה עשר מהם חיים בקאירה (גוטלובר, ממצרים של פרנקל, 69). — ואמר המקונן: עורי והתנערי ערך יער נוערים (ציון ידידות, קינ'). — וכן בְּעֶרֶךְ, לפי הָעֶרֶךְ, רגיל בדבור ובספרות החדשה. — ו) עֶרֶךְ, בספר ערוך, במלון וכדומ', — כל פסקה שמדֻבר בה על מלה אחת וכדומ',  Schlagwort; article de dictionnaire; article in a dictionary: ויש הרבה וילן והנם בערך וילון (ערוך ערך בלן). נשלם ערך דלית וכו' אתחיל ערך הא (שם סוף ערך ד). על שאנחנו מודים לך בערוך בערך הודאה פירש רב משה וכו' (תוספ' סוט' מ.). וגם הערוך כתבו בערך פרש (ר"י מטרני, המכריע יט, עא:). ולי נראה על פי מה שכתוב בילקוט חדש ערך חולי ויסורים אשרי הגבר אשר תיסרנו יה גו' ומתורתך תלמדנו רצה לומר אשרי מי שיסוריו ולמודו בתורה ולא שאר יסורים (אורי וישעי, התפלה יד).