עֲרֵמוּת

°, ש"נ, — מצב של הערוֹם, עֵרוֹם: שאחר שאכלו מפרי עץ הדעת נפקחו עיני שניהם והבחינו שהיו ערומים לא שקודם זה לא היו מפרישין בין ההלבשה והערמות אלא כי בהיות שלא היה שולט בהם היצר לא היו יודעים שחרפה היא לאדם להראות מקום הערוה (ר' א"ח ויטירבו, אמונת חכמים, טעם זקנים, כא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים