עַרְמִימוּת

°, ש"נ, מ״ר עַרְמִימִיּוֹת, — א) כמו עָרְמָה, עַרְמוּמִית: הבה נתחכמה לו אף אתה נתתה ערמימות למים וברוח אפיך נצבו כמו נד נוזלים (גנזי שכטר א, גינצבורג 352). כי מכח דמיון האדם יבאו תחבולת רבות וערמימיות (ר"י א"ת, רוח חן ד). — ב) כמו עֲרֵמוּת: המבייש את חבירו בערמימות שמגלהו ומערימו בבית המרחץ פטור (לבוש חו"מ תכ לד).