°, מ"ז, נק' עֲשָׁנֲית, מ"ר עֲשָׁנִיִּים, — של העָשָׁן,מתכונת העשן, והאד, rauchig; dunstig; fumeux   vaporeux; smoky, vaporous:  ומיסוד האויר והאש שהיה בהם נעשה מהם האיד ההוא העשני העולה למעלה לקלותו בטבעו (ר"י א"ת, רוח jן א). וישקוהו הסמנים אשר למוח מועילים ומנקים אותו מהאדים העשניים שהמחשבה מבלבלים (רש"ע פלקירא, המבקש כא). והאדים העשניים אם  יכה אותו הקרירות בעלותם יכבד וירד למט' (שם, צה). הריאה היא המקור לרוח העשני האשי המקיף בבעלי חיים (פי' ספ' יציר' לאבוסהל, כא). והמראה הכרכומית בגוונים הנה האחת תודע  בעשנית וכו' ומין מהם יודע בעשני (פי' אבן רשד על חרוזי אבן סינא). וכיוצא בו נמצא מקול הסירים והקוצים כשהם באש שיתילד בתוכם אד עשני (אבי הרלב"ג, שעה"ש א, ג:). למשוך המותר המתיילד במקומות ההם ולנקות הגוף מן המותר הרע ההוא העשני (שם ע, ל). ועל כן לא נכון להשקותם יין ולא להאכילם מאכלים עשניים ולא למיניקותיהם כי אם מזוג היטב (שם, י, לט:). ולדחות מעליו קיטור העשני היוצא ממנו (ר"מ אלדבי, ש"א ד, נג). ולכן צריכה (המינקת) להזהר מהמאכלים המרבים שינה כגון מאכלים עשניים (שם, עה:.). עיפוש הדומה לריח ביצים מעופשים או עיפוש עשני ריחו דומה לריח העשן (שם, עז:.). בנשימה יש שתי תועלות אחת לנשב החמימות הטבעי שבלב להחליפו באויר הקר וכו' והוא הגוף העשני והוא הכרחי במציאות בגוף בעלי חיים  (ר' מנחם בר"א בר' זרח, צדה לדרך א טז). שכל מאכל עשני מכביד הראש ומישן האוכלו כמו היין החדש (שם מ). ששם נתילד הברד באד העשני ההוא (ר"י אברבנאל, ש"ב כב, ד"ה ותגעש תרעש). ובמשמ' כצבע העָשָׁן: וכשהיה רוצה ברודים לא היה מקלף כלל כי הגוון ההוא היה  שחור עשני (ר' בחיי, פי' התורה ויצא, ד"ה מקל לבנה).