ש"ז, — לקיחת דבר מחברו לא בצדק, בכח הזרוע, בעָוֶל וחמס, Gewalt, Bedrückung; violence; oppression: יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בְּעֹשֶׁק ונלוז (ישע' ל יב). בצדקה תכונני רחקי מֵעֹשֶׁק כי לא תיראי (שם נד יד). היא העיר הפקד כלה עֹשֶׁק בקרבה (ירמ' ו ו). כי אין עינך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העֹשֶׁק והמרוצה לעשות (שם כב יז). לגר עשו בַעֹשֶׁק בתוכך (יחזק' כב ז). נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בַּעֹשֶׁק ואתי שכחת (שם יב). — ב) קצת במשמ' חֻצפה ולעג ועקיצה: פשע וכחש ביי' דבר עֹשֶׁק וסרה (ישע' נט יג). אל תבטחו בְעֹשֶׁק ובגזל אל תהבלו (תהל' סב יא). ימיקו וידברו ברע עֹשֶׁק ממרום ידברו (שם עג ח). אם עֹשֶׁק רש וגזל משפט וצדק תרא במדינה אל תתמה על החפץ (קהל' ה ז). כי הַעֹשֶׁק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה (שם ז ז). — ואמר בן סירא: שנואה לאדון ואנשים גאוה ומשניהם מעל עשק (ב"ס גני' י ז). אל תשחד כי לא יקח ואל תבטח על זבח מעשק (שם לב יד). — ובתו"מ: מה הגזל מיוחד שהוא של ממון אף עושק דבר של ממון (ספרא קדושים פרשה ב). עשק א"ר חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו (ב"מ מח.). איזה הוא עושק ואיזה גזל א"ר חסדא לך ושוב לך ושוב זה עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל (שם קיא.). — ובסהמ"א: ועשק זה שבא ממון חברו לידו ברצון חברו כגון בהלואה או בפקדון או שכירות וכשבא לתובעו אינו מחזירו ומחזיק בו בחזקה (טוחו"מ גזילה שנט). והעם הזה מפוזר בין הערים מהם מוכרין שמן ומהם עושים שעוה ומהם עושים נרות ואבוקות ואינן מוכרין בשווי (חה"י ב, עח::). — ואמר הפיטן: וראה את עניי ואל תראה את עוני פנה אל עשקי ועל תיפן אל קשיי (רסע"ג, תפלה, סדרע"ג ב, קס.).
עֹשֶׁק