פ"י עָשָׁק, עֲשָׁקוֹ, עֲשַׁקְתָּנוּ, עָשַׁקְתִּי, עָשְׁקוּ, עֹושֵׁק, עֹשֵׁק, עֹשְׁקֵי עֹׁשְׁקַי, עֹשְֹקֵיהֶם, עֹשְׁקוֹת, עָשׁוּק, עֲשֻׁקִים,   עֲשׁוּּקוֹֹת, עָשְׁקָם, תַּעֲשׁׂק, יַעֲשׁׂק, יַעַשְׁקֻנִי, תַּעֲשׁׂקוּ, — עָשַׁק אתו, עשה לו עֹשֶׁק, עָשַׁק שכרו, לא שלם לו: וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עָשַׁק את עמיתו וכו' והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עָשָׁק או את הפקדון אשר הפקד אתו (ויקר' ה כא-כג). לא תַּעֲשׁׂק את רעך ולא תגזל (שם יט יג). לא תַּעֲשׁׂק שכר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך (דבר' כד יד). והיית אך עָשׁוּק וגזול כל הימים ואין מושיע (שם כח כט). הנני ענו בי נגד יי' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור  מי לקחתי ואת מי עָשַׁקְתִּי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר וכו'  ויאמרו לא עֲשַׁקְתָּנוּ ולא רצותנו  ולא לקחת מיד איש מאומה (ש"א יב ג-ד).מצרים ירד עמי בראשנה ואשור באפם עֲשָׁקוֹ ועתה מה לי פה נאם יי' (ישע' נב ד-ה). גר  יתום ואלמנה לא תַּעֲשׁׂקוּ ודם נקי אל תשפכו במקום הזה (ירמ' ז ו). דינו לבקר משפט  והצילו גזול מיד עֹושֵׁק פן תצא כאש חמתי (שם כא יב). עם הארץ עָשְׁקוּ בלא משפט (יחז' כב כט). עָשׁוּק אפרים רצוץ משפט (הוש' ה יא). כנען בידו מאזני מרמה לַעֲשֹׁק אהב (שם יב ח). שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון הָעֹשׁקוֹת דלים הרצצות אביונים (עמו' ד א). וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו וְעָשְׁקוּ גבר וביתו ואיש ונחלתו (מיכ' ב ב). ואלמנה ויתום גר ועני אל תַּעֲשׁׂקוּ ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם (זכר' ז י). והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעין לשקר וּבְעשְׁקֵי שכר שכיר (מלאכ' ג ה). ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עוֹֹשֵׁק (תהל' עב ד-ה). לא הניח אדם לְעָשְׁקָָם ויוכח עליהם מלכים (שם קה יד). עשיתי משפט וצדק בל תניחני לְעשְׁקָי ערב עבדך לטוב אל יַעַשְׁקֻנַי זדים (שם קיט קכא-קכב). עשה משפט לַעֲשׁוּקִים נתן לחם לרעבים (שם קמו ז) עֹשֵׁק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון (משלי יד לא) גבר רש וְעֹשֵׁק דלים מטר סחף ואין להם מנחם (קהל' ד א) — עָשֻׁק בדם, מגֹעל, חַיָּב: אדם עָשֻׁק בדם נפש עד בר ינוס אל יתמכו בו (משלי כח יז). — עָשַׁק נהר:הן יַעֲשֹׁק נהר לא יחפז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ כג) — ובמדר': והיתה (אשת פוטיפר אומרת (ליוסף) בדבר הזה עשקתיך חייך שאני עושקתך בדברים אחרים (ר' הונא בשם רב אחא, מד"ר בראש' פז) — ובסהמ"א: ויש עשק שהוא טוב לעשוק ואין עון מגיע אל העושק עליו כאדם העושק מחלת רעהו ברפואה (ר"א בדרשי, חותם תכנית ט, עוסק, 28). אותו איש הגורם לעשוק ילדיו הוא מגולגל עצמו בעונש הנזכר (ר"נ בר"י אלחנן, עה"מ, רישא דזעיר אנפין ל, קמ:). מי זה מצא ידו לעשוק ולא עשק לעול רעהו ולא  עול (ב"ז ב"ס לא טז) — ואמר המשורר: אשר עשק לבב חכמי לבבות והייתי אני מראש עשקיו (רשב"ג, כאין נשאו) —  ואמר הפיטן: תרקו ברקו ארקו סדקו עזקו תרוקו חקו עושקו לחשוקו קדוש (ר' ליאונטי בר' אברהם, אלהים בהנחילך, יוצ' ב שבוע' מחז' איטל' א, קנה.)

— נפע', *נֶעֱשַׁק, — שעשקו אותו: מרוב עשוקים  יזעיקו אלו הנעשקים ישועו מזרעו רבים אלו העושקים (מד"ר בראש' לא).