1, ש"נ, מ"ר עַשְׁתָּרוֹת, סמ' עַשְׁתְּרוֹת־רֹת, — א) שם אלהות הכנענים, בפרט הצידונים והפלשתים, היא אלילת האהבה והמלחמה, Astarte: ויעזבו (בני ישראל) את יי' ויעבדו לבעל וְלָעַשְׁתָּרוֹת (שפט' ב יג). אם בכל לבבכם אתם שבים ליי' הסירו את אלהי הנכר מתוככם וְהָעַשְׁתָּרוֹת והכינו לבבכם אל יי' (ש"א ז ג). וישימו (הפלשתים) את כליו בית עַשְׁתָּרוֹת שם לא י. וילך שלמה אחרי עַשְׁתֹּרֶת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים (מ"א יא ה). ואת הבמות אשר על פני ירושלם וכו' אשר בנה שלמה מלך ישראל לְעַשְׁתֹּרֶת שקץ צידנים (מ"ב כג יג). —  ב) מה שיולד מהצאן בכל שנה Zuwachs; produit; increase: ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך שגר אלפיך וְעַשְׁתְּרוֹת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך (דבר' ז יג). ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך וְעַשְׁתְּרוֹת צאנך (שם כח ד). ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך וְעַשְׁתְּרֹת צאנך (שם יח). ואכל (האויב) פרי בהמתך ופרי אדמתך וכו' שגר אלפיך וְעַשְׁתְּרֹת צאנך (שם נא). —  ובסהמ"א: למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות בעליהן ומחזיקות אותם כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים (רש"י, דבר' כח ד). ולא הבטיחוני אחוזת מרעים ועשתרות קרנים ושלח ושריון ככובע האמת ומגן הצדק (רמב"ם, צוואה לבנו).