ש"ז, מ"ר כנ' עֶשְׁתֹּנֹתָיו, — מחשבה, תחבולה, Gedanke, Anschlag; pensée, projet; thought, plan: אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבד עֶשְׁתֹּנֹתָיו (תהל' קמו ג-ד). — ומ"ר סמ' *עֶשְׁתּוֹנַי, ואמר בן סירא: כי רבים עשתוני בני אדם ודמיונות רעות מתעות (ב"ס גני' ג כד). — ובסהמ"א: אם באונס הלך לאותו מקום אין עליו כלום שהרי אנוס רחמ' פטריה ואם יסור האונס יעש כל עשתונת בעצה טובה לשוב אל דעת שותפו שהתנה (תשו' גאונ' הרכבי תכו). וכולן כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין וכח הגוף כשל ועשתונותיהם מתטרפות ותשאר הדעת פנויה להבין מה שתראה (רמב"ם, יסודי התורה ז ב). ועשתונות מטרפות והאזנים תצילנה עד נחרשו והעינים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו (ר' יוסף בן תנחום הירושלמי, מכת' אל ר' דוד בן אברהם בן רמב"ם, קובץ על יד ז, 22). ויהי כאשר התעו אותי סעיפי מחשבותי ועשתונותי לחצוני לא יתנוני השב רוחי עד אוציא לפועל מזימות לבי (לנדא, האגור, נ.). כבר כתבתי לך בני במה שקדם שהאדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד ורעיוניו וכל עשתונותיו נתפשות  אחרי פועל ידיו (ר"א הלוי מברצלונה, ספ' החנוך שכד). תגיל הלב במלוי השמחה וימלא הפה שחוק מעשתונות הלב על החפץ ובעשות רצונה (רזיאל המלאך, י.). ומדברי אנשים חטאים לא תיראו כי כבודם עמל ואון כי היום...ומחר איננו כי שב אל אדמתו ואבדו עשתונותיו (תרג' ספ' חשמונים, שריד ופליט, קובץ על יד ז, 8). אכן בבוא ריעיו (של איוב) לנחמו עשתנות משתנות עברו על מחשבתו (ר' יוסף אבן יחייא, פי' איוב, הקדמ'). תתעצם תשוקת משכיל ועשתונות משתנות (בה"ע תקפה, 16). עיניו כל תצפינה וכל עשתנות אדם יבחון (ב"ז ב"ס טו יט). לב נכון בעשתונותיו כל חרדה לא תזעזענו (שם כב טז). אמרתי הנה עת ללדת הריון מחשבותי ולשלח רצוצי עשתנותי חפשים (רש"פ, יריעות שלמה א הקדמ', ט:.).  הציקות במעבה עשתנותיו חמלה וחנינה אהבה ונדיבות להחיות לב נדכאים (הוא, ד כוסות, כוס ישוע' ב). כי ראה (נפוליון) חשבונותיו מקולקלים ועשתנותיו אובדות בסדרי המלחמה החדשים אשר דמה לו קיסר רוסיא (רמא"ג, הצרפתים ברוסיא, 13). — ואמר המשורר: וכרחוק פאת מזרח ליד מערב רחקו מאד מחשבותיו איש מעזוז עשתנותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר).  ואבדו עשתנותיו וחלפו בהבל שנותיו ופשעיו וחטאותיו ובעתוהו כמרירי יום (הוא, האספו משכילים). בסרעפי בקרבי אגידה נצחך בעשתונות לבי גודל שבחך (הוא, אעירה שחר). — ואמר הפיטן: בלב נדכה ונשבר באנו לחלותך ובשברון רוחות גם עשתונות קשטנו והכננו סתרי טוחות (ר' אליה בר שמעיה, יי' אלהי ישראל, סליח' ד עי"ת). לכן נבוכות כל העשתונות ונבהלות כל החשבונות (שיר היחוד, יום ה). הסירו עשתונות קרב עד לא תיללו בקר וערב (גנזי שכטר ג, דודסון 157). יגביהו עוף  עשתונותי יעלו לדוד דר חביון (ר"י נג'ארה, יגביהו עוף, עולת תמיד מו). ובחטי מנית ופנג אסעד לבי וברב יינות עד ימס ינון כדונג ויסופו כל עשתונות (הוא, יום אל, עולת חדש ז). — מי יוציאנו מאפלה לאורה ועשתנותינו כאש בוערה (ר' זכריה בן סעדיה אלצאהרי, ספ' המוסר, מחב' מה, קובץ על יד ט, מטמוני מסתרים 25).