ב. עָשַׁת

קל לא נמצא.

— הִתפ', הִתְעַשֵּׁת,— הִתְעַשֵּׁת האדם לפלוני, נמלך מדעתו עליו, חשב אחרת, חמל עליו, התפיֵס לו, Sich bedenken;considérer; bethink himself: ויקרב אליו (אל יונה הנביא) רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יִתְעַשְֵׁת האלהים לנו ולא נאבד (יונ' א ו).— ובסהמ"א: ויניחו אותו ליום נקם ועברה השמור לכל מדיח ולא התעשתו לקחת איגרות מאת המלך להסירו (רסע"ג, ספ' המועדים, סעדיאנה 11). וספר להם (מר רב יהודאי גאון) כי מר רב נחשון גאון מחסיה נ"ע תבע ממנו לכתוב להביא משם ארבע איסרות מן האיטלקי ואף הוא כתב אל אספמיא להתעשות1 ולשלוח אליו (רב שרירא ורב האי גאון, תשו' גאו' הרכבי שפו). והנחם התעשת מחשבה אחרת להטיב להם (רש"י, שמות לב יב). וינחם האלהים נתעשת על הרעה לשוב ממנה (הוא, יונ' ג י). וכמו כן העקומות אשר על ראש הגבעה תצדד ותתעשת להוציא תשברתה על דרך השטח בארץ ישרה (ראב"ח הנשיא, חבור המשיח' והתשבור' ב ה). ועל הדרך הזה היו מתעשתין למדוד הקרקעות אשר אינן שטוחות וכו' ושנדע המיתר הזה נתעשת לדעת את הצו להתגלגל ממנו  אל דעת הקוטר (שם). ועליו הדבר להתעשת אל המלכות לתקן דבר לחזק האמת במליצתו (ד"ה יהודי מצרים וא"י, מן 353). אם תאמר בלבבך תחת מה יתעשת האלהים להצליחנו ומה העבודה היתירה שאעבדנו לזכות להצלחה בטוחה מאתו יתב' וכו' (ר"מ אלשיך, משלי ג ו). נתודענו כולנו וכו' לחקור לדרוש ולתקן כל צרכי העיר בתקנות וגדרים וכו' אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד (ר"א בר' חיים, פרח מטה אהרן, שו"ת א ה). התעשת לרצותם (את אבותיך) אם יש בך חסד (משלי ערב, ספ' דרך טובים).— ואמר המליץ: ישית עצות ויתעשת (רסע"ג, תוכחה, JQR. NS. III. 88).— ואמר המשורר: למי אגיד יגון לבי ומי ירגז לקרתי ומי ישמע מרי שיחי ויתעשת להותי (ר"ש הנגיד, ימהר יום). התעשת האלהים התעשת והופיע והרף מאף לרהים מיום דין הרגיע (רמב"ע, חרדים לבית תפלתם). יכפר בעד חובים על עצמם ערוכים ויתעשת ליונים בגלותם נבוכים (הוא, סדור תימנ' ליוה"כ, כ"י בריט' מוז').— ואמר המקונן: קדוש יתעשת אמת לנו בושת (ר' מנחם בן יעקב, מעוני שמים, קינ'). — ותפעם רוחו בקרבו יתעשת בטוהר נפשו (אהרן חורינר, בה"ע תקפד, 40).  אחינו מנדינו התעשתו לנו יל"ג, שני יוסף בן שמעון ה

— פִע',°עִשֵּׁת,— חשב מחשבות, לקח עצה: צר ואויב הלטיש עיניו פיהו פער לשאף עניו עשת בשלו להשמיד קהל המוניו (ר' משולם, במתי מספר, סליח' תענ' אסת').

— נִפע', °נֶעֱשַׁת, — כמו פִע': תשבי שם אזור שק במתניו תחבשת מהר להודיע ישני מכפל אבות שלשת נחץ לרועה נאמן מה לך נרדם להעשת קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת ר' מנחם בר' מכיר יחיאל, אדם בקום, שם.



1 [ואולי הוא התפ' מןעשׂה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים