עֶשֶׂר, עָשָׂר ש"נ, זכ' עֲשָרָה, סמ' עֲשֶׂרֶת, מ"ר עֲשָׂרת, שם המספר תשעה ואחד, ,zehn : dix ; ten, — א) עֶשֶׂר: ויהיו כל ימי קינן עֶשֶׂר  שנים ותשע מאות שנה (בראש' ה יד).  ויחי יוסף מאה וָעֶשֶֶׂר שנים (שם נ כב). ערים עֶשֶׂר וחצריהן (יהוש' יה נז). עֶשֶׂר באמה רחבו על פני הבית (מ"א ו ג). ולבני קהת וכו' בגורל ערים עֶשֶׂר (דהי"א ו מו). — ב) עֲשָׂרָה: עֲשָׂרָה חמרים נשאים מטוב מצרים (בראש' מה כג). ולפני שם קבוץ: קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועֲשָׂרָה לחם הזה (ש"א יז יז). עֲשָׂרָה בקר בראים (מ"א ה ג). לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועֲשָׂרָה רכב וכו' (מ"ב יג ז). — ואחרי שם קבוץ: והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עֲשָׂרֶת אלפים (דהי"ב ל כד).— ואחרי שם במ"ר: פרות ארבעים ופרים עֲשָׂרָה אתנת עשרים ועירם עֲשָׂרָה (בראש' לב יו). וביום הרביעי פרים עֲשָׂרָה אילם שנים וכו' (במד' כט כג). ויפלו חבלי מנשה עֲשָׂרָה  (יהוש' יז ה). ואת הכירת עֲשָׂרָה על המכנות (מ"א ז מג). נס נא את עבדיך ימים עֲשָׂרָה (דני' א יב). —ובהשמטת השם אולי ימצאון שם עֲשָׂרָה (בראש' יח לב). והיוצאת מאה תשאיר עֲשָׂרָה לבית ישראל עמו' ה ג.  ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר וכו' מאחיהם עֲשָׂרָה עזר' ח כד. —  ובהשמטת השם שקל: עֲשָׂרָה משקלם (של הצמידים) (ברא' כד כב) . ועלי לתת לך עֲשָׂרָה כסף וחגרה אחת (ש"ב יח יא) — ובהשמטת שם המדה: בא אל ערמת עשרים והיתה עֲשָׂרָה (חגי ב יו).  — ועם הא הידיעה: לא אשחית בעבור העֲשָׂרָה (בראש' יח לב), להביא אחד מן הָעֲשָׂרָה לשבת בירושלם (נחמ' יא א).— ג) עֲשֶׂרֶת: ויכתב על הלחת את דברי הברית עֲשֶׂרֶת הדברים (שמות לד כח). ויכום בבזק עֲשֶׂרֶת אלפים איש (שפט' א ד). ואנכי אתן לך עֲשֶׂרֶת כסף לימים (שם יז י). ויהי כּעֲשֶׂרֶת הימים ויגף יי את נבל (ש"א כה לח) .— ד) וכמו מספר עגול ולא מדֻיק: ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עֲשֶׂרֶת מנים (בראש' לא ז). וינסו אתי זה עֶשֶׂר פעמים (במד' יד כג) זה עֶשֶׂר פעמים תכלימוני (איוב יט ג). — ובתו"מ: בעשרה מאמרות נברא העולם (אבו' ה א). עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן (ריב"ל, סנה' ז: ). והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו (בשלל סנחריב) (שם צד:). עשרה מכות הביא עליהם בנימוס המלכות וכו' לפי שהיו מעורבבין איש אחד בא על עשרה נשים ו י' אנשים באים על אשה אחת (מד"ר שמות טו). — ומ"ר: ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עֲשָׂרֹת (דברי' א יה). — ובסהמ"א: וכן העשרה כי הם תחלת כלל העשרות והיודע חשבון הודו יבין זה (ראב"ע, צחות, ח:). וכן אם יהיו במנין המסלול אחדים עם העשרות תקח מן היותר שבין שתי המנות האחדים (רמב"ם קדוה"ח טו ז). — ובכנ': כי כל אדם נותן לבו בעשרותיו כי ישתנו בהן הטבעים (רמב"ן, בהעלתך, ד"ה וטעם).