עִשָּׂרֹן, ש"ז, מ"ר עֶשְׂרוֹנִים, *עֶשְׂרוֹנוֹת, — חלק העשירי: וְעִשָּׂרֹן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין (שמות כט מ). וביום השמיני יקח (המטהר) שני כבשים וכו' ושלשה עֶשְׂרֹנִים סלת מנחה בלולה בשמן (ויקר' יד י). מנחת סלת עִשָּׂרוֹן בלול ברבעית ההין שמן (במד' יה ד). — עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן: עִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד (שם כח יג). — ובתו"מ: הרי עלי עשרון יביא א' עשרונים1 יביא שנים פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ששים עשרון (מנחו' יג א). יביא מנחות של עשרונים1 מאחד ועד ששים (רבי, שם ב). — ומ"ר עֶשְׂרוֹנוֹת: אם הביא עשרון אחד משני עשרונות ולוג אחד משני לוגין יצא (שם גמרא, קה:). אם למדתי לכבש העומר שאף על פי שכפל עשרונתיו לא כפל נסכיו [אף איל העולה אעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל נסכיו] (ספרי במד' קז). — ואמר המשורר: ומרוב עשרוני יתמהו השומעים שלש מאות וששה ושלשים ידועים (ראב"ע, בין שבת ומועד). ומי כרב משה זכות לקח בשיר תשע עשרוני הזכות לא נפל ארצה מכל דבריו ובלשון נופל על לשון לא קם איש כמהו ולא יקום אחריו (ר"י פראנשיס, מתק שפתים, 104).