°, עיתור, ש"ז, — א) שה"פ מן עִתֵּר, תפלה: ישעי ואורי עניני וקרוב היה לי בעיתורי ועול ברזל השבירה ברחמים מצוארי (גנזי שכטר ג, דודסון 116). והחובה עלינו ועל כל ישראל להתמיד השאלה והעיתור בעד ממלכתה אל אלהי השמים (דוד בן דניאל, JQR).1 — ב) במשמ' עֹשֶר וגֹדֶל2: סח ויהי הכל במלים עתור מלאכתו גמר והשלים פנה ליציר גדלו במעלים ציווי פקדו והביאו במאכלים (אל אדון, קונט' הפיוט' יג, 6)