ת"ז, — איש עִתִּי, שהוא מוכן ומזֻמן להעת הנצרכה לשליחות מה וכיוצא בזה, bestellt, bestimmt; prêt, désigné; ready, appointed: ושלח ביד איש עִתִּי המדברה (ויקר' יו כא). — ואמר הפיטן: רגיל ועיתי הריצו להר צוק רץ מהיר למלאכתו (Elbog., Stud. 164). —  ואמר המשורר: מה רבו גילי בעדתי כי נטהרתי מזדוני משולח הוא ביד איש עתי (ראב"ע, אזכירה סדר עבודה). וכסיל אשר הונו תמול שלח ארץ גזרה על ידי עתי יאמר אלי אחיו ראו הושב כספי וגם הנה באמתחתי (ר' עמנו' פרנסיס, מתק שפתים, הקד' 23). — ומ"ר עִתִּיִּים, עִתִּיּוֹת, של העת, שעובר ואינו קיָּם zeitweilig; temporaire; temporary: ויזהר בו (בחורף) מהפירות העתיים (קאנון א ג ה א). הפעולה ראוי שתדמה לפועל כל מה שאפשר ובפרט הפעולה המתמדת הפועל אותה שראוי שתדמה יותר אליו מהפעולות העתיות הבלתי מתמידות עמו (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' ב ד). — כתב עִתִּי. עי' כְּתָב. מכתב עִתִּי, עי' מִכְתָּב. — ונק' עִתִּית, מחברת עִתִּית, כמו מכתב עת:  החכם שד"ל הפיץ השיר הזה ראשונה במחברת עתית ליטעראטור בלאט וכו' (דוקס, הערה בשירי שלמה, 80). וחלק אחד מפי' הזה שלחתי אל החכם יוסף קובאק נ"י בעיר לעמבערג למען יתן לו מקום במחברתו העתית אשר בשם ישורון תכונה (שם פתיח'). — וכן ספר עִתִּי: ספר העתי אשר יש בלבבי ליסד (יל"ג, אגרות א ו). לספר עתי נדרש ראשונה למצא רשיון (שם פא).