גֹּדֶל

ש"ז, כנ' גָּדְלוֹ, גֻּדְלוֹ, — א) מדה גדולה של גוף מהגופים, Grösse; grandeur; greatness: וייף (הארז בלבנון) בְּגָדְלוֹ בארך דליותיו יחזק' לא ז. תבוא לפניך אנקת אסיר כְּגֹדֶל זרועך הותר בני תמותה תהל' עט יא. — ומ"ר °גדלים: שיתחדש בטפה מהחום חללים ונקבים וכו' וגדלים ידועים אמונה רמה א ו. — ובדברים מפשטים: סלח נא לעון העם הזה כְּגֹדֶל חסדך במדב' יד יט. — ובצרוף ללב, גאוה,Hochmut; orgueil; arrogance: אפקד על פרי גֹדֶל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו ישע' י יב. — ב) כח, כבוד, הוד ותפארה: הבו גֹדֶל לאלהינו דבר' לב ג. אתה החלת להראות את עבדך את גָּדְלְךָ ואת ידך החזקה  שם ג כד. אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בְּגָדְלֶךָ שם ט כו. הן הראנו יי' אלהינו את כבדו ואת גָּדְלוֹ שם ה כא. הללוהו כרב גֻּדְלוֹ1 תהל' קנ ב. לפי שהאדם יתנהג במדותיו כפי גדלו ומנהגו במלאכתו ואומנותו מלמד התלמי' ויצא. — ג) *שנות האדם, הגדול: נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן כתוב' ב י. — גֹּדֶל נפש, רוח גבורה ואמץ: ואחרי כן הרים (שמעון) את ימינו ויהרוג את נפשו בגודל נפש ובגבורה יוסיפון סד. — ד) °גוף בעל רחקים: בבאור ההקדמה השנית האומרת כי מציאות גדלים אין תכלית למספרם שקר חסדאי קרשקש, אור ה' א ב



1 הקול הקדום, כמו בארמית. וכן קֻמְצוֹ, סֻבְכוֹ.

חיפוש במילון: