*, ש"ז, — כמו פְּגִימָה, —  א) קלקול, גנאי, ופצוי שמשלמים תמורתו: Beschädigung, Beleidigung; dommage, offense; injury, insult: המפתה נותן בשת ופגם וקנס (כתוב' ג ד). נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה (שם ד א). הקוטע ידי עבדו של חבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס מצדקה (ר' יוחנן, ירוש' שם ה ה). כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם (הוא, גיט' נט:). אף בחול אסור (לאשה) לצאת בהם (בתכשיטים) לר"ה מפני שהעם מסתכלין בה ופגם הוא לאשה (תנחו' וישלח ה). — דברי פְגָם, בנגוד לדברי שבח: תחילה אמור להם דברי שבח אשריכם שנתמניתם וחוזר ואומר להם דברי פגם היו יודעים שטורחנים וסורבנים הם (ספרי במד' צב). — טעם לִפְגָם, לרעה, לקלקל את המאכל, בנגוד לטעם לשבח: אחד נותן טעם לשבח ואחד נותן טעם לפגם הרי זה אסור דברי ר' מאיר וחכ' או' לשבח אסור לפגם מותר (תוספת' תרומ' ח ט). בכל התורה כולה נותן טעם לפגם מותר ולגבי גיעולי נכרים אסור (נזיר לז:). — ובסהמ"א: ושמא אם יפלו ביד מחקר ימצא בם פגם אלא אם כן שנועדו בית דין חשוב בארץ יון או רומי (תשו' הגא', הרכבי יד). חמשה באוזן ואלו הן מי שנפגם סחוס אזנו כדי שתחגור הצפורן בפגם וכו' (רמב"ם, ביאת המקדש ז ב). הסבל ששבר חבית של יין לחנווני ונתחייב לשלם וכו' מחזירין לו שלשה ומנכין לו בכל זמן טורח שהיה במכירתה ופגם הנקב שהיה נוקב החבית (הוא, שכירות ג ג). — ובמשמ' פְּסוּל: אמנם אנחנו לא נחוש בדעות אשר פגמם מבואר מאד (ראב"ד, אמו"ר א ו). ואיך תהיה תכונת המקריבים שלא יהיה בהם פגם עם תכשיטיהם ומלבושיהם (ר"י א"ת, הכוזרי א צט). —  ואמר הפיטן: ואשר הרע בעיניך עשיתי ויתוקן הפגם ההוא בכל המקומות שפגמתי בד' עולמות (ר"י בר ראובן, יהי רצון, אזהר' נד:) אזי התו ישו על דלתות שין פגם מה לך מגלה סוד ומלשין (רבי שלמה שרביט הזהב, כהנא, 21). — פְּגַם משפחה: למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי רב פפא אמר משום פגם משפחה (סנה' עה.). — ובסהמ"א: אם ערערו עליו בפגם משפחה וכו' ונודע אחר שחתמו השנים שאין במשפחתו פגם ושהוא כשר וכו' ( שו"ע חו"מ, הלווא' מו כז). — °ובמשמ' מוסרית: ולתקן את נפשותינו ורוחותינו ונשמותינו מכל סיג ופגם ולטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה (רבונו של עולם, ספיר' העומר). ונתן להם כוונות ויחודים משונים זה מזה כל א' לפי פגמו וכפי נשמתו (ר"נ בר"י אלחנן, עה"מ, תקוני התשוב', יא:). הנה פגם האשה של מטה פגמה באשה של מעלה (הריקנטי, אבן יקרה א, בראש', ויאמר האדם). המורך מדה הפכית אל הגבורה כדבר החוקר הוא מג' מינים הא' וכו' השלישית מי שאינו יכול לסבול שום פגם בשום אופן (רי"א מודינא, צמח צדיק כז). אף על זה החומר של ילוד אשה פקחת עיניך וכו' לתקן פגמו שהוא מסטרא דאתתא (אלשיך, איוב יד ג). — ומ"ר °פְּגָמִים, פגמיהם: שתיקוניהם של תחתוני' בד' עולמות ופגמיהם בד' עולמות (רמח"ל, חוקר ומקבל ט ד). — ב) °הצד השקוע החסר של חצי עגול, כפגימת הלבנה: וי"מ כמו חצי עגול עשוי כמין כלבוס ואוחזת בו מפתחי חלוקה והפגם בולע צוארה והוא של זהב (רש"י, שבת נ"ט:).