1, פִּדְיֹן, ש"ז, מ"ר °פִּדְיוֹנִים, °פִּדְיוֹנוֹת, — הכסף שצריך לשלם כדי לפדות אדם ממה שהוטל עליו, כֹּפר, Lösegeld; rançon; ransom: אם כפר יושת עליו ונתן פִּדְיוֹן נפשו ככל אשר יושת עליו (שמות כא ל). — ובהשאלה, הצלה ממות וכדו': אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו ויקר פִּדְיוֹן נפשם וחדל לעולם (תהל' מט ח-ט). — ובתו"מ, גם במשמ' פעלת הַפְּדִיָּה: הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו וכו' אין להם פדיון2 (נדר' ג ה). המנחות והנסכים שנטמאו עד שלא קדשו בכלי יש להם פדיון משקידשו בכלי אין להם פדיון (מנח' יב א). וחלבן מותר לאחר פדיונן וכו' וחלבן אסור לאחר פדיונן (בכורו' ב ב). תבשיל של חולין שתיבלו בתבלין של מעשר שני לא יצא מעשר שני מידי פדיונו (ירוש' מע"ש ב ב). לאוכלו בלא פדיון אי אפשר שא"א להקדש לצאת בלא פדיון (ר' חייה בר אבא, ירוש' פסח' ד ח). — *ובמשמ' של גאֻלה: אוי לה לאמה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו (ר' יוחנן, סנה' קו.). — ובמשמ' כֹּפר: תפשו מאבירי ישראל ארבעה אנשים וכו' ושמונת אלפים תלמידים מירושלים פדיון שלהם (ר' ישמעאל, ברייתא מפרקי מרכבה, בסוף מדר' אגדת בראשית עט:). —  ובסמי' פִּדְיוֹן פטר חמור, פִּדְיוֹן  מעשר שני, פ' הבן, פ' שבויים: המפריש פדיון פטר חמור ומת וכו' וחכ"א אין חייבין באחריותו כפדיון מעשר שני (בכורו' א ו). כהנים ולויים חייבין לא נפטרו מבכור בהמה טהורה אלא מפדיון הבן ומפטר חמור (שם ב א). אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים (ר' שמואל בר יהודה, ב"ב ח.). — °פִּדְיוֹן משכון, הוצאתו מידי המלוה:  על זה מוטל על כמ"י עפ"י חשבון צדק ואמיתי ליתן לצורך פדיון המשכון הנ"ל מכיסו סך אלף וחמש מאות זהו' פו' (פנקס קרקא, MGWJ 1894, ע' 567). — ואמר הפיטן: נגף לבל יזיק לנדכאי רוח גובבתם תת פדיון לכל רוח (ר"א הקליר, אז מאז, שבת פ' שקלים). יעלה קולנו מערב ויבא צדקתנו מבקר ויראה פדיוננו עד ערב (יעלה, ערב' יוה"כ). וכעיני שפחה אל יד גברתה לך פונים להרבות למו פדיונים (מי יתנה, סלוק יוה"כ). — ואמר המשורר: קול מבשר פדיון אשמיע ואושיע אהבי ולציון אשובה ואופיע (ר"י גיאת, אסבלה נדדי, שעה"ש 26). אשר שם עלי חתן יקרו בעת נתן גבר חוב פדיונו (ר"א בן עטא, JQR. NS. 12 ע' 2413). — °פִּדְיוֹן שהחסידים נותנים להרבי שלהם: ובתוכם  הרבנים לקוחי פדיונות (זמיר עריצים,  תקנב, י.).  נתעשרו ועלו למעלה מממון של אחרים מהפדיון נפש אשר לוקחים (שם יא). צדיקים פקדי עקרות ובלשון שקר פעלי אוצרות, בפדיונות ימלאו כיסם (יל"ג, דור המדבר, שירים ספר ה). — ועי' פִּדְיוֹם.