1 , ש"ז, — א) פעלה לפדות, פדיון, פדיה, Loskauf; rechat; redemption: ויקח משה את כסף הַפִּדְיוֹם מאת העדפים על פדויי הלוים (במד' ג מט). — ואמר הפיטן: בחון מעשה כל יום גישת יקומים פני איום דינם בו לפלס לפדיום (ר"א הקליר, אפד מאז, מוס' א ר"ה). זכור ושמור את יום ותמצא כפר ופדיום לשקד על דלתתי יום יום (שמעון בר יצחק, אנכי, זולת א שבוע'). מלך גזרת כמו כן לצאצאימו פדיום עבור להמלט משאתך איום (הוא, מלך איום, יוצ' ב ר"ה). עיניך פקח איום ביטה להחיש פדיום כי עליך הרגנו כל היום (אלהי אקראך, זולת שבת לפני שבוע'). — ואמר המשורר: בחרי לך  היום אם עבדות אם פדיום הבררי והתלבני ומהרי ונהרי והטהרי (רמב"ע, ברכי נפשי, דוקס 71, 9). עד אן אקוה פדיום אל נורא ואיום (דוד אבן בקודה, אדני דאבה, שעה"ש 124). נעבד בעל יצרו תנה שכלך גֹאל ויראת יֹצרך פדיום אז תשכבה בטח ולא תדאג מתהפכות ליל ולא פיד יום (הענק לחריזי פ, ס' היובל להרכבי, 3492). אל תתעצב דוד אל פיד יום אל תשמח יום תמצא פדיום (עמנו' מחב' יז). אהי פדיום וכל איש שר בעמי לאיש יפיק לכל שואל רצוניו (ד"ה ליהודי מצרים וא"י, מן, ב 19). — ב) °סכום כסף הנכנס ממכירת סחורה3, Lösung, Erlös; recette (de jour); takings, receipt: ודרך הסוחרים שאין מוליכים מטבע שפודים שם וכו' ודרכם לתת כסף הפדיום מה שיעלה ראשון ליד החלפן (פתחי תשובה לשו"ע מו"מ קעו).