° 1, ש"ז, — א) עֹל, Joch; joug; yoke: כל דבר שמקפיד עליו וקובע לו מקום (אסור לטלטלו בשבת) כגון יתידות ומי שחובטין בו כובסין ופדן של שור (תלמיד ר' יהודאי גאון, הלכ' פסוק', 5). — ב) שדה1, כמו צמד: הושיבה בכבוד על אפדנה ולא תגזול תבואת פדנה (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, צ:).