פֶּדֶר

פָּדֶר, ש"ז, כנ' פִּדְרוֹ, מ"ר *פְּדָרִים, — חֵלֶב1, Fett, Schmer; graisse; fat, suet: יערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הַַפָּדֶר2 על העצים אשר על האש על המזבח (ויקר' א ח). ונתח אותו לנתחיו ואת ראשו ואת פִּדְרוֹ וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח (שם שם יב). ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הַפָּדֶר (שם ח כא). — ובתו"מ: נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן (תמיד ד ב). מלמד שאין הראש והפדר מהנתחים דבר אחר שיהא פורש את הפדר על בית השחיטה וכו' מלמד שהראש והפדר קודמין לכל האמורין (ספרא ויס, ויקר' פרק ו). — ואמר המשורר: לזה יד ולזה ירך וכמה אנוש פדרו יהא חלקו ופרשו (רמב"ע, דיואן קצה, בודל'). — *ומ"ר: האברין והפדרין שלא נתאFלו מבערב סונקין אותן לצדדי המזבח (תמיד ב א). מוסים אחר לאיברים ולפדרים שלא נתאכלו מבערב (ר' מאיר, תוספת' יוה"כ ג ג). אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה (ברכ' כו:). — ואמר הפיטן: קשוב מקראות וחנון סדרים כעין איברים ועכול פדרים (ר' מאיר בר' יצחק, תפלה תקח, סליח' ער"ה). פנות ועזרות מלאו זבחים פדרים ואיברים הראש והרגל והנתחים (דוד בר' שלמה, אלהים אל דמי, סליח' מוסף יוה"כ). ונהרגו המונים המונים ונתערבו פדרים פרשדונים (החרישו, קינ' לת"ב). מצערו ירבה נדריו ובהמתו יפרוץ גדריו ירוץ לאילי עדריו ויאכל ככלב פדריו (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ט, נג:).



1 [כך לפי התרג' (תרבא) ופרוש רב הקדמונים, ועי' בהערה הבאה. ואולי זאת המלה פַּתִרִ באשור'. אולם ר' גם (למברט REJ, עמ' 300).
במקום פידרא (נדה כח.) שמפרשים פרש ודשן גורס הערוך: שרפו על פרירא. באֻגרית פדר פרושו עיר, קריה, ואולי קרובה מלה זו אל מרר, ארץ אדמה בכוש'.]

2 [[ריב"ג: הקנה שלו, רוצה הריאה והלב והכבד. וראב"ע: רבי חכמי הדור פרשוהו הגוף והנכון בעיני שפי' הפדר החלבים.]]

חיפוש במילון: