* 1, פ"י, — פַָּצַע, verwunden; blesser; to wound: פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר פדעהו בייסורין (ירוש' קידוש' א י). מהו פדעהו אלא אותו המלאך שמלמד עליו זכות אמר להקב"ה פדעהו בייסורים ואתה מביאו לתשובה (פסיק' רבת' י, כי תשא).