פֵּה
* 1, מ"ר °פֵּהִין, — האות פ, עי' פֵּא: בשביל מה הקדים פה לעין בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (ר' יוחנן, סנה' קד:). — ובסהמ"א: התבונן ואל תתעלם מן המעשים המסוכנות בפה ובעין ובלמוד שלהן (דונש, תשו' על רסע"ג, 36). — ומ"ר: וכן י"ב פהין בקרית שמע (הרוקח ריז).
1 [ואולי בכתיב זה הכונה למבטא פֶּה בסגול.]