* , פיהוק, ש"ז מ"ר °פִּהוּקִים, — שה"פ מן פִּהֵק,  Gähnen; bâilement; yawning: בשלמא גיהוק ופיהוק1 לא קשיא כאן לאונסו כאן לרצונו וכו' (ברכ' כד:). — ובסהמ"א:רפואה כללית להסיר הפהוק להפחיד החולה במה שידאגנו ויאנחנו ולהפחידו פתאם (נרבוני, או"ח בחליי האצטומ', כ"י ביה"מ שכטר). וזהו מה שעושות הנשים לנערים כשעושים פיהוק מפחדים אותם (ספ' שמירת הבריאות, כ"י ביה"מ שכטר). הפיהוק הוא תנועה מגונה תתאוה הכח לדחות הענין ולהוציאו (צרי הגוף, בחליי האצטומ' כ"י בריט' מוז'). °פִּהוּק חמוץ: הפהוק החמוץ מורה על חום בלתי רב (פי' לפרקי אבוקרט ו לב, כ"י ברלין). וימשך אחריה  הקרקורין ופהוק חמוץ (קאנון ג יג א יג). — °ובמ"ר: וצריך לשמוש שלא ינענע מצד לצד מפני שמתאחר הנפח והעיכול ויבוא הפיהוקים (ספ' אלמנצור ד א).