* 1, ת"ז, נק' פְּחוּתָה, מ"ר פְּחוּתִים, —  מוּעָט, מָעוּט, נופל מאחרים במספר, במדה ומשקל או במעלה או בגיל, gering(er), minder (wertig); moinder; lesser, inferior:  אלו נערות שיש להן קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית וכו' פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתוב' ג א.  המוכר את השדה מכר וכו' ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ב"ב ד ה.  נמצאתה אומ' שלש מידות במחיצה כל שפחות משלשה צריך שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שלא יכנס הגדי תוספת' כלאים ד ו.  החמת והכפישה אף על פי שפחותין נוטלין מהן לידים שם ידים א ו.  גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש ויום אחד כשירה לכהונה ר"ש, ירוש' קדוש' ד ו.  כל שהיא דומה לדקין של תרנגלין וראשה תפוח כקורקבן וחלולה כחצוצרות ואין שילייה פחותה מטפח רשב"ג, שם נדה ג ד.  מה שלושה משקין הללו (מים יין וחלב) אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה ר' אושעיא, תענ' ז..  אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנא' וירדו וכו' אל הארץ ר"א, יבמ' סג..  זו דברי בן ננס אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות רב יהודה בשם שמואל, ב"ב קה..  ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים בת עשרים יולדת עד מ' בת מ' שוב אינה יולדת רב חסדא, שם קיט:.  לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנאה בה פחותה ממנה מתקנאה בה ע"ז נה..  כל ערכין שאתה מעריך לא יהיו פחותין משקל רבא, בכורות י:.  האומר ערך סתום עלי נותן כפחות שבערכין ערכ' ד:.  אמר לו הקב"ה (לטיטוס) רשע חייך מבריה שהיא פחותה מכל הבריות שבראתי מששת ימי בראשית בה אני נפרע מאתו רשע מד"ר בראש' י. —  ובסהמ"א:  ימים אחדים שנים פחותות מעשר ראב"ע, יסוד מספר.  ואם היה זה בדינם (של נדב ואביהוא) כ"ש בדיננו אנחנו הפחותים1 ואשר למטה ממנו שצריך לכל אחד ממנו וכו' ר"ש א"ת, מו"נ ח"א ה. כמו שיעזוב האדם וישכח בביתו הנהגת החתולים על דרך משל או מה שהוא יותר פחות מהם שם ג טז.  והיא שאמרו שצריך להאריך באחד כדי לקבל מלכותו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם ואין הממלכה בתנועת הראש לבדה כמנהגנו הפחות היום וכו' ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, ואתחנן, קנט..  השק הוא לבוש צמר או חגור צמר ילבש אדם אותו על בשרו והוא פחות ועבה וקשה רד"ק סה"ש, שק.  והרחק חברת הפחותים שהיא תפסידך המעלה והערך ר' ידעיה בדרשי, פרדס ב. אוצה"ס ג.  ויהיו א"כ יותר פחותי המעלה מהטבע כי הטבע לעולם יפעול פעולותיו לאיזה תכלית ר' יחיאל מפיסא, מנח' קנא', קופמן, 32.  שכן כתב ארסטו במאמר הי"א מספר הבעלי חיים בהיותו תופס על החכמים הקדמונים שלא רצו לדבר בטבע הב"ח הפחותים הנולדים מן העפוש לפחיתותם זולתי בנולדים מזכר ונקבה ואמר שם כי יותר ראוי לדבר בב"ח הפחותים הנולדים מן העפוש ממה שידובר בשאר בעלי חיים ר"י אלבו, העקרים ב א.  כן נקראו הפחותים שבעם חשוכים ר"י בן נחמיאש, פי' משלי כב כט.  יתומים שבקשו להגבות בשומא קרקע פחות ומזלזל שאין מוציא פירות בכדי עבודתה היש מן הדין ליפרע ממנו ר' שמואל הסרדי, התרומות, שער ד ג.  — ואמר הפיטן:  המשולים לשלש משקים נחמדים ובפחות שבכלים נשמרים ועומדים ר' שמעון בר יצחק, אלוף, קרוב' לא' שבוע'.  — °לכל הַפָּחוּת1, mindestens, zumindest; au moins, pour le moins, at least : יש לב"ד לחקור ולשאול לו אע"פ שאינך יודע הסכום אתה יודע לכל הפחות כי אתה חייב לו פרוטה ואם הודה הרי הודה במקצת טוחו"מ עה כו.  — ובמשמ' חָסֵר, פָּגוּם:  כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור השרץ בתוכה התנור טמא כלים ח א.  במה דברים אמורים בזמן שהיא (הכוורת) כלי מחולחלת היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה וכו' אהל' ט ג.  כוורת פחותה פקוקה בקש ומשולשלת לאויר וכו' תוספת' כלים ב"ק ו ג.  — ובסמיכות אל שם, °פְּחוּת דבר פלוני מאחרים, חסר בדבר פלוני לעמת אחרים, נופל מהם בדבר פלוני:  כי אין סוס פחות סוסיות מאחר ולא אנוש יותר אנושיות מאחר כי גדרי הסוסיות והאנושיות לכל אישיהם מגיעים ר"י א"ת, כוזרי ה ד.  ופעמים יחשבו הקצה האחרון שהוא טוב ויאמרו על פחות הנפש שהוא סבלן ועל העצל שהוא שמח בחלקו ר"ש א"ת, ח' פרקים להרמב"ם ד.