1 [השרש המקראי פחז הוא לשון ריקות וכן בא פּוֹחז ביחד עם ריק, ריקים וּפֹחֲזים (שופט' מ ד), וכן פַּחַז כמים (בראש' מט ג) פרושו: כהרקת המים, ולפי זה טורטשינר בתרג' הגרמ' ausgelcert wie Wasser, וקרב לשרש זה פח'ז فخز בערב', שמשמ' התפאר על הבל וריק. אולם השרש ב. פחז שבתו"מ (אשר בטעות פרשו על פיו גם את המקומות  שבמקרא) בהוראת פזיזות, מקביל אל חפז שבמקרא, ויש שאף בתו"מ בא חפז במקומו. ובסור' פחז, היה חסר בשת ושטוף בזמה.