פֶּחָמִי

*, ש"ז, — עושה פֶחָמִים או נפח השורף פחמים לצרך מלאכתו, Kohlenbrenner, Schmied;charbonnier, forgeron; charcoal-burner, smith:מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה (ר"ג אל ר' יהושע, ברכ' כח:). — ובסהמ"א: משל לאש הפחמי כי כאשר ירצה הפחמי שיתלהב מיד ישליך עליו מים (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, הנובר תרטו, 119).— ואמר המשורר: ככלב פחמי לקול אוכל יקום וישכב וירדם לקול הפטישים (ר"י חריזי, בסוף מלחמת החכמה והעושר). — °ובהשאלה לאדם בור: דברי אלקעניצקי אינם כדאי להשיב עליהם כי מכותלי מאמרו ניכר שפחמי הוא (אגרות יל"ג א עב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים