*, פ"י, — מעך בלחיצה, zerdrücken; écraser; to crush: המבטל עבודה זרה וכו' כיצד מבטלה קטע ראש אזנה ראש חטמה ראש אצבעה פחסה אף על פי שלא חסרה בטלה (ע"ז ד ה). וישראל אינו מבטל כו"ם של עכו"ם אמאי תיהוי כעכו"ם שנשתברה מאיליה אמר אביי שפחסה (שם גמ' מב.). ה"מ דפחסה עכו"ם אבל פחסה ישראל לא בטלה (שם שם). שפסחה בפניה (ר' זירא, שם נג.). מלמד שהיה אהרן נוטל קרבנם ופוחסו לפניהם ואומר להם דעו שאין בו ממש (ר' אסי, מד"ר ויקר' ז). — ובסהמ"א: בתחלה מקנח פי הרעי בקטנה (באבן קטנה) להסיר רעי שם שהגדולה פוחסת1 ומלכלך סביבותיו (רש"י, שבת פ"א., ד"ה כזית). קטע ראש חוטמה (של ע"ז) ראש אזנה ראש אצבעה פחסה בפניה אף על פי שלא חסרה וכו' הרי זו בטילה (רמב"ם, עכו"ם ח י). — *הצלוחית פָּחֲסָה את היין, וכדו', דחקה אותו מתוכה אל המשפך וכדו'2: כדתני ר' חייא שפחסתו צלוחיתו ה"נ שפסחתו בורו (ע"ז נו:)

— נִפע', °נִפְחַס, — שמעכו אותו בלחיצה: אין מתום בבשרי וגלגלתי נחבסת לא נשאר בלתי אם גוייתי וצורתי נפחסת (תשבץ כח).