ש"נ, — כמו תָּפֵל, בצרופים כגון ראה תפלה בנביאים, במשמ' ראה אותם טחים תפל וחוזים שוא1: ובנביאי שמרון ראיתי תִפְלָה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל (ירמ' כג יג). — ונתן תפלה בזולתו, כאלו ירוֹק ירק בו, הוכיח אותו: בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תִּפְלָה לאלהים (איוב א כב). מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תִּפְלָה (שם כד יב). — ובתו"מ, במשמ' דבר חסר טעם וענין: יש דברים שהן תפילה של תיפלה2 כיזה צד כונס מאה כורים ואומר יהי רצון שיהיו מאתים (תוספת' ברכ' ז ז). — *ובמשמ' חטא, זמה, פריצות, כמו תפלות: ואין עושין חבורה נשים ועבדים קטנים שלא להרבות את התיפלה3 (שם פסח' ח ו). אומר אני שמוציאין יין לסוריא מפני שממעיט את התיפלה4 (רבי', שם ע"ז ד ב). — ובצרוף (כדי) *למעט5 (בדפוסים, בארמ' למעוטי) תפלה (בכמה מאמרים,   ע"ז סג: וכו'). — ובסהמ"א: וכל המתפלל בדברי פיוטים לזאת הקהלה תפלתו תפלה ותהלתו תהלה (ר"י חריזי, תחכמוני כד). אמר דוד וכו' שאר מלכים כשאוכלים ושותים ומתעסקים בהנאותיהם ובתפלותיהם וכו' אבל אני וכו' עומד בתפילתי (אור זרוע, כג:). — °ותפלה, °בית תִּפְלָה, °בית תִּפְלוּת, כנוי לבית תְּפִלָּה של גויים, עי' *תִּפְלוּת. — ואמר הפיטן: ועד לא טריה הכין רטיה ועד לא תפלה הכין תפלה (מי ימלל גבורות חיליך, קרוב' מוסף כפור, מחז' איטל' ב, קכה). מקום תפלה ותהלה לבית תפלה נתכנה (ראב"ע, אהה ירד, איגר, 69).