°, ש"ז, — כמו פִּלּוּל, תְּפִלָּה: שכל לשון עתר הרבות פלל הוא (רש"י, שמות ח ה). — ואמר הפיטן: איכה אשא עון הג וחסם פי מפלל להג אותי נהג (ר"א קליר, איכה אשפתו, קינ' ת"ב). פשע אם העצם ונגזר עצירת מים בתחן ופלל יפתו מגרע בנטפי מים (הוא, תכנס לארץ, תפלת גשם). בפיהו תחן ירחישו בצאתו לאהל ביום מצפהו פלל בקוצר בלחשו על שנתו ומשפטי פיהו (רסע"ג, עבודה, סדור רסע"ג, רפו). תאזין פלל רנון תחשב שי שנון (משלם בר קלונימוס, אטיף ארש, שירמן איטליה, לא). לפלל אזן הטה ולערך שוענו (אליה בר שמעיה, תמנו, שם מג). לשון למודים ודברים עתיקים מתקנים לך עזר ולהשיאך זוקקים נושאים פלל עבורך ולא זועקים (ר' שמעון בר יצחק, אמן, סדר ב שבוע'). פלל להסדיר כרגיל ושלם צום לקבוע שפתים לשלם (הוא, אפס מזיח, סליח' מנחה יוה"כ). צור קוננו מכתירים צרכנו בפלל מעתירים (צאינה וראינה יוצ' א פסח). פונה לדל לראותו פלל בהכינו לקראתו צעקתו ישמע בקריאתו (מנחם בן מכיר, אחור וקדם, זולת הפסק' א.). הוספנו בחטאינו חמה להבעיר המתנדבים כבני בית להפעיר מה יעצור כח רב  וצעיר ודוי ופלל לקדיש ועיר (שלמה, אין מי יקרא, סליח' יום א). — ב) כמו פָּלִיל, פְּלִילִים במשמ' משפט ודין, ואמר החכם הקראי: התבוננו כמה חלוף בין בית שמאי ובין בית הלל אשר זה לזה יכריע ויחולל ושב אחד לאחד בלי פלל לפלל בהשענם בבת קול לא מפי מחולל (סהל בן מצליח, לקו"ק, נספח', 27). — ג) כמו  פְּלִילָה במשמ' עצה וחכמה1, ואמר הפיטן: גדול פלל גבורותיו נמלל גיה וליל גדלו נסלל (שלמה הבבלי, אל נשא, יוצ' שבת בראש').