ב. פָּן

1, מ"ר פָּנִים, — גדוד אנשי צבא Kriegerschar, Truppe; troupe; troop: האסף יאסף עליך כל ישראל וכו' כחול אשר על שפת הים וּפָנֶיךָ הלכים בקרב (ש"ב יז יא). והציגני למשל עמים ותפת לְפָנִים2 אהיה (איוב יז ו).



1 [כמו פַנְא فنٲ בערב' שפרושו גדוד צבא, ועי' בהערה הבאה.]

2 [לפי (טורטשינר, ס' איוב, 217) פרוש הפסוק הוא והציגני להיות לשלל (מָשֹׁל, מקור מן שלל, והשוה (חבקוק ב ח) לעמי מלחמה וכמדורת שרפה (תפת) לגדודי צבא השורפים ערים נלכדות. ומשמ' זו ברורה בכתובים המובאים כאן, ואפשר שיש לבאר כך אף בשמות לג יד-יה: פָּנַי ילכו והניחתי לך ויאמר אליו אם אין פָּנֶיךָ (כלומר צבאותיך) הלכים אל תעלנו מזה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים