פִּצּוּי

°, ש"ז — פְּעֻל המְפַצֶּה, שה"פ מן ב.פצה, Entschädigung; compensation, לְשוֹן פִּצּוּי: ואם הוא בלשון מחילה הרי הוא והמחילה שוין אלא שהן חלוקות כאן בחשבון שכתבנו להלכותיהן שזה לשון פיצוי ופירעון וזו לשון מחילה שמוחל ואפילו מה שלא קיבל ממנו (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 9). —  ושְׁטַר פִּצּוּי: והשטר הרביעי הוא שטר אביזריא והוא שטר פיצוי ואינו יוצא מכלל שטר המחילה מיהו המחילה הוא על דבר ידוע שעשה לו פשרה ומחל אבל שטר אביזריא היא מחילת כל טענות ותביעות בעולם כגון שיקבל ממנו משלם (שם 8). וכל מי שיבוא מארבע רוחות העולם יהודי או ארמאי קרוב או רחוק בכתב או על פה דיקום ויטעון וישתעי ויערער שום ערעור בעולם על פלוני הנז' מחמת פיצוי זה ואביזריא זו כלום כדי לבטל שטר פיצוי זה כולו או רובו או מקצתו יהיו דבריו בטלים ומבוטלים וחשובין כחרס הנשבר שאין בו ממש, עלי ועל כל באי כחי לפצות ולהדיח ולסלק מעליו ומעל באי כחו כל עורר וטוען שבעולם שיערער על שטר פיצוי זה כלום ולהעמיד שטר פיצוי זה ושטר אביזריא זו בחזקתו וכו' ושטר פיצוי זה ואביזריא זו קבלתי עלי וכו' באחריות ובחומר כל שטרי פיצויין ואביזראין (שם 9). וכתבו עליו שטר פצוי מוחזק וערבות (תשו' הגא' הרכבי שג, 177).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים