פִּצּוּל

°, ש"ז, — פעֻלת מי שהוא מפצל מקלות, מקלף וחושף את קלפתן: גם ענין ספור פיצול המקלות אשר פצל יעקב ברהטים שבם סודות טבעיים בלי ספק יראו פליאות אצל הבלתי יודעים סודם (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, ע.). — ובמשמ' סעיף מן סעיפים היוצאים בראש כלי וקרני חיה וכד', Geweihsprosse; andouiller; antler: אלא משום הכי הוו סניפין שהן מפוצלים שעל גבי פצולן מיכן ומיכן מונחין הקנים (רגמ"ה, מנח' צד:). ומנקיתיו, וכו' סניפים כמין יתדות זהב עומדין בארץ וכו' ומפוצלים שלשה פצולים זה למעלה מזה וראשי הקנים שבין לחם ללחם סמוכין על אותן פצולין (רש"י, שמות כה כט, וכעין זה הוא, מנח' צד:). לולבי גפנים, אותן פיצולין הגדלים בגפן וקורין ווידילייש (הוא, שבת פא.). כאילת שכ"ז שמגדלת קרניה מפצילות בכל שנה ושנה נוסף בה פיצול אחד (הוא, יומא כט.). כיתנא נמי מפציל, כשכותשין אותו נחלק לכמה פיצולין  (הוא שם עא:). המפוצלים, לתת ראשי הקנים באותן פיצולין והרבה פיצולין יש בהן למנין הקנים (הוא, מנח' צו.). עד בין הפרשות, עד מקום שהוא מתפרש ומתפתל פצולין, כנגד הירכים הוא מתחיל ליפצל ויוצא ראש א' לירך זו ואחד לזו והאמצעי יורד לזנב ולמטה מאותן פיצולין כנגד שתי אצבעות הוא חוזר ומתפצל עוד לג' וכו' (הוא, חול' מה:). היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא, כלומר אין להרהר ולחזר אחר סימן אחד שאין פיצול בקרני בהמה (הוא, שם נט:). בעי לחטוטי בתרייהו, עד שימצא במספר הזה, וראשן אחד מחובר בשדרה וראשי הפצולין נדבקין תחת החזה בראשי הצלעות (הוא, שם צג.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים