*, פּוֹרְסֳן, ת"ז, נק' פַּרְסָנִית, —  המרבה ללכת בפרסות רגליו, יצאן, פרדן: אמר (הקב"ה) לא אבנה אותה (את האשה) מן הראש וכו' ולא מן הרגל וכו' שלא תהיה פרסנית1 אלא ממקום שהוא צנוע באדם וכו' אעפ"כ ותפרעו כל עצתי לא בראתי אותה מן הראש וכו' ולא מן הרגל והרי היא פרסנית (בשם ר' לוי, מד"ר בראש' יח). ארבע מדות נאמרו בנשים וכו' ר' לוי אמר אף גנבות ופרסניות, גנבות ותגנוב רחל את וגו' פרסניות2 ותצא דינה (שם שם מה, הוצ' תיאודור). ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית3 ילמדנו, מובא בערוך ערך פרס).