פַּרְדָּנִי
*, ת"ז, נק' פַּרְדָּנִית1, — אשה פרדנית, כמו יצאנית במשמ' שנוהגת להפרד מביתה ולצאת לחוץ: שהרי דינה בת יעקב בשביל שהיתה רגילה פרדנית גרמה תקלה לעצמה, מנין ממה שקראו בענין ותצא דינה (תנחו' וישלח ה). אם אברא אותה (את האשה) מן הראש תהיה רוחה גסה וכו' מן הידים תהיה גונבת, מן הרגלים תהיה פרדנית וכו' לא בראה מן הרגל שלא תהא פרדנית. עמדה לאה והיתה פרדנית שנאמר ותצא לאה (שם וישב ו).
1 [בתנחו' נדפס: פדרנית, אבל ה(ערוך ערך פרס) מביא בשם ילמדנו את הגרסה פרסנית, נ"א פרדנית, נ"א נפקנית.]